שלום לכן!!

ולכם? O.ם

אני יודעת שעבר מלא זמן...

ואני כ"כ מצטערת על זה.

אבל הנה חזרתי.

הודעה חשובה לגבי הסיפור: אני משנה את סגנון הכתיבה

של הסיפור לגוף ראשון.

(זה אומר שהוא יכתב מנקודת מבטה של לילך.)

ובלי יותר מידי קישקושים - הפרק.

שיר לפרק:

http://www.youtube.com/watch?v=-ZBoPlCzuRY

קריאה מהנהD;

מהפרק הקודם: 

פרק6

קמתי בבהלה מבירכיו של אורן.

אני:"ש..שלום" אמרתי מנסה להוציא מפי את המילים המתאימות וחייכתי חיוך מזוייף

סתיו:" היי" היא ענתה בחיוך

סתיו:" את בטח החברה של אורן נכון?"

אני:" כן..." עניתי בבישנות והסתכלתי על אורן

סתיו:" הוא סיפר לי עליך"

אורן:" נוו סתיו תצאי" הוא קיטר

סתיו:"  אוקיי, תהנו לכם" היא חייכה והלכה.

אורן התקדם לעבר הדלת וסגר אותה.

אורן:" מצטער על זה"

אני:" לא, זה בסדר" עניתי והוא התיישב שוב לידי.

הפאלפון שלי צלצל ועל הצג היה רשום 'שחר'.

הסתכלתי על אורן במבט שואל...

אורן:" מה את מחכה לאישור ממני? תעני" הוא חייך

'תודה' סימנתי לו עם השפתיים.

אני:" הלו?" עניתי

שחר:" לילכי!" היא נשמעה מאושרת מתמיד

אני:" היי! מנישמע?"

שחר:" הכל פנטסטי! את לא תאמיני מה קרה לי היום

כשחזרתי הביתה!"

אני:" תנסי אותי" צחקקתי

שחר:" את זוכרת את עמית שסיפרתי לך עליו?"

אני: "איזה? הגבוה מכיתה יב'?"

שחר:" כן! הוא!"

אני:" אה... אני מכירה אותו, מה איתו? "

שחר:" הוא חיכה לי היום בכניסה של הבית עם זר של ורדים "

היא אמרה בקול מאושר.

אני:" מה???" הייתי בשוק

שחר:" מה את לא שמחה בשבילי?" שאלה בעצב מזוייף

אני:" הוא החבר של אחותי! הוא בוגד באחותי עם החברה הכי טובה שלי!?"

ניסיתי לסדר לעצמי את כל הדברים בראש, אבל לא כ"כ הצלחתי.

אורן שלח אלי מבט לא מובן... אבל לא התייחסתי, לא האמנתי למה ששחר אמרה לי.

שחר:" מה?! " היא הייתה על סף בכי

אני:" איזה ילד חרא! לשתייכן מגיע הרבה יותר טוב מזה"

שחר:" כן..." היא אמרה ויכלתי להרגיש את דימעותייה כאילו זולגות על לחיי.

זאת הייתה הרגשה כ"כ מוזרה.

תמיד היינו ממש קרובות, יכלנו לחלום את אותם החלומות,

יכלנו לשמוע אחת את השניה גם כשלא באמת דיברנו,

תמיד ידענו על מה כל אחת חושבת באותו הרגע,

יכלנו להרגיש אחת את השניה ממרחקים.

אני:" לא אל תבכי, הוא לא שווה את הדמעות שלך"

שחר:" טוב לילכי אני אדבר איתך מאוחר יותר אני רוצה להיות

עם עצמי עכשיו" היא בכתה

אני:" אוקיי, אבל תבטיחי לי שלא תבכי בגללו"

שחר:" מבטיחה" היא אמרה ונגבה את דמעותייה

אני:" ביי "

שחר:"ביי"

אורן:" קרה משהו קטנה שלי?" הוא שאל במתיקות

אני:" לי? לא, שומדבר" נאנחתי

אורן:" אם את אומרת" הוא אמר ונשק על מצחי.

חייכתי.

קיבלתי אסמס, ועל צג הפאלפון היה רשום 'טל'

אורן:" הוהו, חברה שלי מבוקשת" הוא צחק

אני:" כן, מבוקשת" הצטרפתי לצחוקו.

פתחתי את ההודעה וקראתי...

'היי בוביק אני בחוץ עם הבגדים שלך את יכולה

לרדת אלי?'

אני:" אחותי למטה, היא באה להקפיץ לי את הדברים

אז אני יורדת אליה שניה טוב?"

אורן:" מחכה לך" הוא אמר ושלח לי נשיקה באוויר,

שלחתי לו חזרה.

-בחוץ-

טל:" הנה את, קחי" היא אמרה והושיטה אלי תיק קטן.

אני:" תודה" אמרתי ולקחתי ממנה את התיק.

לא ידעתי איך להגיד לה שעמית בוגד בה,

המחשבה הזאת הטריפה אותי.

אני:" תראי..." אמרתי, אך צפצוף מכונית קטע אותי.

טל:" טוב זה עמית, הוא בא לאסוף אותי לאיזה מסיבה

אז נדבר על זה מחר אוקיי?" היא שאלה בחיוך ועלתה למכוניתו

בלי לחכות לתשובה.

אני:" אוקיי..." אמרתי אל חלל הריק.

השמיים כבר נצבעו בשחור,

הרוח התחזקה וקיררה אותי מעט.

הרגשתי כ"כ טוב.

לרגע שכחתי מהכל...

מהאיומים של שירן,

מהבגידה של עמית,

משחר,

מטל,

מאורן שמחכה למעלה,

מהכל.

' וואי אני פה כבר יותר מידי זמן ' אמרתי לעצמי

ועליתי חזרה לחדרו של אורן.

לא שמעתי כלום מעבר לדלת,

לא מוזיקה, כלום.

זה לא מאפיין את אורן...

'אולי הוא נרדם? לא...'

פתחתי את הדלת בשקט וקולו של אורן נשמע מדבר לשפורפרת

הטלפון.

אורן:" טוב יפה, אוהב אותך "

המילים האלה צרבו את ליבי.

'אני אוהב אותך'

ניסיתי לעצור את הדמעות שאיימו לפרוץ החוצה,

אבל כנראה שזה לא עזר ופרצתי בבכי,

ואורן הסתובב בבהלה.

אני:" איך אתה יכול לשקר לי ככה?

אתה לא באמת אוהב אותי!

למה? למה? למה זה מגיע לי?" אמרתי ודמעותיי התחזקו.

אורן:" ל..." הוא ניסה לומר אך קטעתי אותו.

אני:" אני לא צריכה שתגיד לי עכשיו ' זה לא מה שאת חושבת'"

אמרתי לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי...

אני:" אתה בדיוק כמו כל שאר הבנים! זבלים!" אמרתי ויצאתי מהחדר בריצה כשאורן

מנסה להדביק את הקצב.

אורן:" לא! חכי! תני לי להסביר"

פתחתי את דלת הכניסה,

 והתקדמתי אל עבר הכביש בריצה שדמעות שוטפות את פניי.

ראיתי מכונית שמתקדמת לעברי במהירות היא הייתה כ"כ קרובה...

אור הפנסים שלה סינוור אותי.

אורן:" לאאאאאא!!!!!!!" הוא צעק בכל כוחו.

  המשך יבוא...