דיסק מלנכולי מתנגן ברקע וסוחף אותי איתו למקומות רחוקים,
הדמיון אף פעם לא הגביל אותי, אבל הזמן והמקום כן לצערי.
אולי במקום אחר, בזמן אחר היה טוב יותר.. (?) ..
ממשיכה להרהר וחושבת שאני לא נמצאת בחברה הנכונה..
המחשבות שלי, העיסוקים שלי, המשמעות שלי לחיים כל כך שונה משל כולם פה, במקום הקטן והמחניק הזה.
הלוואי וגיל, זמן, מקום, הדברים החסרי משמעות האלה לא היו מקבלים משמעות בחיים שלי.
אבל הם מחסום מולי, אחד כזה שמונע ממני לראות את הנופים שאני רוצה, מונע ממני לדבר בשפה שאני רוצה ולהיות עם מי שאני רוצה...
פה הכל קשור באינטרסים ובמשחקי כוחות שאזלו לי הכוחות לשחק בהם.
הלוואי ומשהו טוב יעיר את תשומת ליבי -
עדיין לא התייאשתי.