לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

עוד דף בחיים



Avatarכינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

בערב שוקלים יותר נכון?


בערב שוקלים יותר נכון? אבל  מישהו יודע כמה יותר ?

כאילו זה עינין של חצי קילו קילו או ממש הרבה ? יענו קילו שתים שלוש ? או שזה קשור למה שאכלת ולכמה שזה שוקל?

לא יודעת..... קיצר עם אתן יודעות אז תגידו לי ...

 

טוב עדין אין משקל ואני כבר ממש רוצה לדעת מה קורה לדעת עם רזיתי ועם אני מצליחה..

אבל לפחות יש תקווה

נכתב על ידי , 23/4/2008 18:49  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דניאל ב-25/4/2008 16:10
 



אני מתקרבת לאנה


כתבתי פוסט שלם והוא נמחק .. ואהבתי אותו ואני לא זוכרת כלום. אוףף באסה..

אבל לא נורא... כי היום הכל בסדר הדיאטה מסתדרת ואנשים שואלים עם רזיתי ... והכל בסדר וזה פחות קשה ממה שחשבתי..

 

אבל חוץ מזה

אני רוצה לספר על בעיה קטנה שיש לי וכל עצה תתקבל בברכה..

יש ילד אחד.. קוראים לו אילן הוא צרפתי נחמד ומצחיק ומדהים... והוא גם ממש יפה ( אמא שלו היתה דוגמנית) והוא הידידי הכי טוב שלי..

ועכשיו מה הבעיה..

לפני כמה זמן בטיול של בצפר ( טיול 4 ימים) היה לנו קטע קטן ביחד...

וזה זה נגמר מבחינתי אבל הוא .. הרבה אומרים לי שהוא ממש אוהב אותי עכשיו.. ואני גם קצת שמה לב לזה ...

ואני לא חושבת שאני אוהבת אותו אני נמשכת אליו כי הוא מדהים. אבל אני יותר גבוהה והוא יותר רזה.. ואני יודעת שזה שיטחי לחשוב ככה..

אבל זה קשה שיש חבר שיותר נמוך ורזה מימך.. והוא מדהים ויפה ונחמד וכולם אוהבים אותו ואין לו בעיות והחיים שלו פשוט מושלמים וככשאני אומרת את זה אני גםמתכוונת לזה.. הוא בין האנשים הכי עשירים בארץ יש לו בית ענק מלא חברים. שתי הורים שממש אוהבים אותו , לא חסר לו כלום..

ולעומת זאת אני וכל הצרות הטיפשיות שלי. אני לא מלודרמתית אני לוקחת דברים יחסיתת בקלות, אבל עדין יש כל כך הרבה שזה קשה להיות עם אדם כזה לא יציב.. ואני מפחדת לתת  לקשר הזה נסיון כי עם זה לא ילך... הלך לי החבר הכי טוב שיכול להיות.. והוא באמת אחד מהאנשים שהכי מחזיקים אותי עכשיו ואני פוחדת שבלעדיו אני אתפרק..

זה ממש קשה לי ואני ממש לא יודעת מה לעשות, אווף כאילו לא חסרות לי צרות..

 

וזהו לבנתיים עד לפעם הבאה ...

נכתב על ידי , 22/4/2008 15:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ביקורות (ע"ר) ב-22/4/2008 16:20
 



זה מתחיל להמאס


 זה ממש מתחיל להמאס עלי.. כל הארועים המשפחתיים האלה..

עכשיו חזרנו, והיה זוועה ....

לא הכרתי אף אחד הינו אצל המשפחה של בעלה של דודה שלי..  עכשיו את מי אני מכירה ? את אמא  שלי את סבתא שלי ואת דודה שלי 3 אנשים.. פאקינג 3 אנשים..

וגם הם נו באמת...

אמא שלי.. איכס אני לא אוהבת אותה אני לא סובלת אותה וזה לא בשביל  הצומי פשוט צבועה ומגעילה.. 

סבתא שלי .. כל היום סביב הקטנים וזה הגיוני כי הם קטנים ..

ודודה שלי.. מי רואה אותה בכלל היתה מסביב לאוכל 24\7 וזה היה דוחה..

 

היה משעמם אף אחד לא שם לב אלי... אף אחד..

אפילו כשחילקו מתנות ... לא שאני צריכה מתנה.. סתם היו שם ילדים יותר גדולים מימני ולהם נתנו מתנה ולא לי..

שחכו שאני גם באה... אז לא קיבלתי כלום.. אוקיי סביר..

ניסיתי לדבר שם עם הילדים.. עכשיו אף אחד לא רצה לדבר איתי כי רצות עלי שמעות שאני מפוקפקת וזה והכל בגללל אמא שלי..

אחת שם שואלת למי יש סיגריה אז אמא שלי אומרת תשאלי את הבת שלי.. וכן אני מעשנת אל אני לא ממש רוצה שכולם ידעו...

ואין לי אפילו למה להתחיל כי זה לא נגמרר....

הכל פשוט היה זוועתי...

אין מושג מה אני עושה עכשיו, הכל חרא ומדכא ועד שכבר הרגשתי טוב.... זה היה חייב לעבור , נכון ?!?!?

דפווווווק אווף אני עצבנית ומתוסכלת.. ואני לא יודעת מה.. פשוט בא לי.. לצעוק והקיא לברוח לרוץ לעשות משהו שיוצא את התחושה הזאת החוצה לעזעזל ..

בא לי לברוח כל כך מהר עד שאפילו הצרות לא יצליחו לתפוס אותי.. ואלה שכבר תפסו פשוט יפלו...

בא לי להיות במקום אחר, אני רוצה את החברים שלי אני מרגישה חלשה ואני ממש צריכה חיזוק ופה בבית... פשוט אין, אין חיזוק אין כלום...

טוב יש , יש כעס, תסכולים, הקאות.. ( ולא מימני) יש צלקות... דברים שלא עוזבים אותך מרוב שהם נוראים..וכבר לא בא לי להתמודד..

לא בא לי להיות הילדה הזאת, שתגדל תהיה אטומה ורצינית קשוחה כי בילדות שלה היא למדה לא לבכות כי היא למדה לא לקטר...  אך אחד לא שומע אותי מקטר רק פה אני מרגישה חופשיה להוציא הכל להגיד כל מה שבראש שלי.. ועדין אני קצת מצנזרת.. למה? ?!!?  פה אני אמורה להיות חופשיה להגיד מה שאני רוצה... אבל זה ממש לא ככה .. אההההההההההה-ה-הה-הה-ה-הה-ה-ה-ה-ה-ה-ההה-הה-ה-הה-ה-ה-ה-הה-ה-ה-ההה-ה-ה-ה-ה-הה-ה-ה-הה-ה-ה-ה-ה-ה-הה-ה-ה-ה-ה-הה-ה-ה-ה-ה-הה-ה-ההה-הההה-ה-הה-ה-ה-הה-

אני רוצה לבכות, אני רוצה שיסימו לב שקשה לי... אני רוצה להיות פעם אחת זאת שתופסים ולא זאת שתופסת, להיות זאתתשצריך לתמוך בא כי כרגע זה לא המצב... אף אחד לא תומך.. לא החברים ולא המשפחה.. או לפחות מה שנשאר מימנה.. היחדיה שתמכה בי מתה לפני שהכרתי אותה .. איכס איזה מצב מחורבן .. אני אפילו לא יכולה להסביר.. וגם הכתיבה שלי עכשיו מחורבנת והכל נמצא בשרותים... נשבר לי..

אני חושבת על לפרוש לדוקים.....

נכתב על ידי , 20/4/2008 01:54  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של q10 ב-20/4/2008 19:10
 



עדין שמנה אבל פחות


  O M G שאלתי את סבתא שלי סתם בשביל לדעת .. שאלתי.. " היי סבתא תגידי  המודד משקל שלך... הוא מדיוק.. ? "

ואז היא עונה "לא, לא ממש אני פשוט לא יודעת אך לדייק אותו אבל הוא מוסיף בין ב2-3 קילו.. " אז שאלתי " מאיפה את יודעת?"

והיא עונה " אני הולכת לשומרי משקל וכבר זמן מה, זה לא היה נירא לי הגיוני מה שהמשקל שלי שם מראה, ומה שהמשקל שלי בבית מראה... אז נשקלתי באותו יום של השומרי משקל ממש אחרי השקילה שלהם ושקלתי יותר.. אז מאז אני יודעת שזה שבבית לא מדיוק. " ובקיצור עכשיו הוא כן מדיוק כי היא פשוט לא ידע שיש חוגה כזאת קטנה בצד ואפשר לחוון... אז תיקנתי את זה ועכשיו אני רואה שהכל בסדר..

 אני מרגישה כל כך טוב..

ואהה ליל הסדר היום אז... אוו אוו..

אבל זה בסדר כי חצי מהדברים אני לא אוהבת ואני אוכל רק קצת מהקינוחים ואקיא את זה אחר כך ... אז הכל טוב ..

( ואני חורגת ואני מקיא רק היום ולא יותר .. )

נכתב על ידי , 19/4/2008 17:41  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbarefoot15 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על barefoot15 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)