בלהבלה, הקו הזה נתקע פה ולא הצלחתי להוציא ><"
מילים של שיר עצוב שהדהים אותי.
אין חיים בלי מים, בלי עצב אין שמחה.
אז לא תרגיש כאב אם לא הרגשת אהבה.
איך תגיד למישהו שחווה רק אכזבה, 'אל תפסיק, אל תוותר, יש לך עוד תקווה'?
לא, אין מצב לזה, תבינו בספק, כי מה שהוא קיבל זה מה יש, הוא מסתפק.
ומגיל קטן תמיד הכתיבו לו את הזמן,
הוא אכל לבד בחדר, הם על השולחן. היה חסר שהוא יבוא בטענה,
אבא יכנס לחדר עם החגורה, תוריד ת'מכנסים,
גם את החולצה מחגורה ולמקל ואז לכל מה שהיה.
הוא לא בכה כי אין מי ששומע,
עדיף לו לא להתנגד אצלו הוא כבר יודע,
אבא בו פוגע ואמא לא יודעת,
היא לא שם,
היא לא רואה,
ושהיא שם היא לא שומעת.
נשאר לו רק להתפלל אל השמיים,
אמרו לו עוף גוזל אבל שברו לו ת'כנפיים,
בכל לילה דמעות זולגות מהעניים, אז איך יעוף גוזל אם שברו לו ת'כנפיים?
בתיכון היה ביריון,
בכיתה היו קללות ומכות אינסוף בהפסקות,
יושב בחוץ עם החבר'ה עד שעות מאוחרות,
עושים שטויות רק לא לחזור הביתה לצרות,
חדשות טובות, הוא קיבל צו ראשון,
חלם להיות קרבי, להיות רחוק בבסיס לישון,
לא אכפת משבתות או חופשים,
המשפחה האמיתית היו החברים,
לאלוהים כל לילה הוא נשבע, לא לעשות את מה שאבא לו עשה.
ועם החברה תמיד הראה רק אהבה,
למרות הקשר החזק את הסוד עדיין לא גילה,
באותה תקופה הוא התפקס והתחזק,
פיתח עצמאות מההורים הוא התנתק,
חלם על אושר חלם לחצות את השמיים,
אז היום הגוזל הזה פורש כנפיים.
היום הגוזל הפך לנשר,
הילד הוא לא ילד יותר. הילד נהפך לגבר,
רק עם אמא הוא נשאר בקשר, היא נפרדה מבעלה מזמן,
הוא נהיה לה מסוכן,
הסוד עדיין לא יצא לאור 20 שנה,
עדיין אין לו אומץ לשבור את הדממה,
אבל יודע שהיה חוסך כאב,
אם היה חושף את אבא ושופך ת'לב,
הפצעים נשארו הם לעולם לא יעלמו,
הוא לא סלח ולא שכח את הדברים שנעשו,
אם מישהו היה יודע היו פחות דמעות,
אם מישהו היה שומע היו פחות מכות,
ועוד קשה לו בלילות למרות שזה היה מזמן,
עדיין הוא מרגיש בין הפטיש אל הסדן,
אבל היום יש לו שלושה גוזלים בית חם,
ולכל אחד מהם הוא נותן את העולם.
בוא אליי והושט לי יד, כי היום אתה לא לבד,
אהיה איתך מיום ליום בוא נפרוש כנפיים
ונגשים חלום בוא אליי והושט לי יד, כי היום אתה לא לבד,
בוא ונפרוש כנפיים נעלה נמריא אל השמיים.
לאב 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
sweet like HONEY