כאילו משמיים עומר קפץ פתאום ואמר "רגע הולך."

"טוב." השבתי, שוכח לשאול לאן.

עומר חייך אלי, עיניו מתנוצצות מעט ואני תהיתי מה הוא מתכנן.

הוא השאיר את הלחמניות העטופות בקפידה לצד מיטתי כשהוא עוד מחייך ופנה לצאת. אני נותרתי עם הקורנפלקס שלי.

זו הייתה ארוחת צהרים, רחל כנראה השתגעה מהמחשבה שאני מקיא וחשבה שדברים קלים מארוחת הבוקר יהיו לי טובים יותר.

כבר הרבה זמן לא נהניתי מאוכל. הקורנפלקס היה כמו איזה משהו שלא אכלתי הרבה זמן והלחמניות גירו לי את התיאבון כשהבטתי בהן. תהיתי מה כבר עומר עושה, הוא הריי יצא רק לפני רגע.

המחשבות ההגיוניות האלה הרגיעו אותי קצת.

פניתי לחשוב על דניאל. לנסות להבין מה לעזאזל קרה איתו. שיער פרוע ושפתיים נפוחות ואדומות... ודניאל נראה כאילו הוא מתחרמן על החייל הזה כל השבוע הזה. הם על בטוח התנשקו.

החלטתי שהפעם הגיע תורי לשבת לו על הנשמה עד שיספר לי מה קרה.

עומר חזר כשמבט נלהב והמום על פניו, ידיו מאחורי גבו. היה ברור שהוא מחזיק משהו.

"ראיתי את דניאל. הוא בדיוק קנה משהו בקיוסק. עמד לידו חייל. זה חבר שלו מהפנימייה הקודמת?" הוא שאל.

"או...לי." פלטתי, מנסה לראות מה הוא מחזיק מאחורי גבו. צדקתי.

"נו, עדן. גלה לי. אין לי אינטרס להפיץ עליו שמועות, זה רק ממש מעניין אותי." עומר ביקש, עוד עומד כדי שלא אראה מה יש לו מאחורי הגב.

"אני לא יודע. כשנסעתי אליו פגשנו את החייל הזה. אני לא יודע מי הוא." זה היה חצי שקר. לא רציתי לבגוד בדניאל אבל עומר היה כל כך מקסים עם המבט הזה שלו.

"אתה חושב שהם...?" הוא שאל אותי.

האדמתי.

משכתי בכתפיי ועומר התקרב אלי בחיוך וחשף מה החביא מאחורי גבו.

שוקו.

ידעתי שאני נראה כאילו הביא לי כרגע אוצר. חיוכו של עומר גדל ובעודו רוכן כדי לשים את השוקו בידי הוא נישק אותי.

חזי פרפר והגשתי מעט מטופש עם התחושה החמימה הזו ברגע מגע השפתיים.

הבטנו זה בזה לרגע ואז עצמתי את עיני כשהוא התיישב לצידי על המיטה ונצמד אלי קצת.

פתחתי בהיסוס את פי ותהיתי אם ירצה להתנשק עם לשון. סגרתי כשהוא לא הגיב והוא בדיוק פתח וחשתי ברטיבות לשונו על שפתיי.

נעניתי מיד, מטה את ראשי הצידה כדי לאפשר לו גישה יותר טובה.

ריחו וטעמו מילאו אותי, איזה סיפוק...

ייצבתי את קערת הקורנפלקס על ירכי ושיחקתי בלשונו, תוהה אם אני עושה את זה טוב. הוא החזיר.

התנתקנו באיטיות ואני פקחתי את עיני וחייכתי אליו בביישנות.

"בתיאבון." לחש לי.

"אני רוצה עוד קינוח." אמרתי לו.

"שוקו לא מס-" עומר התגונן מיד ואז קלט והשלים בכל זאת בגיחוך. "-פיק?"

ניסיתי לחשוב על משהו מתחכם לומר ולא עלה לי אז רק העליתי את חיוכי ואמרתי "לא."

נשקתי לשפתיו קצרות ולאחר החלפת מבטים קצרה חזרתי לאכול.

עומר רכן ולקח את אחד הסנדוויצ'ים.

"וואו. עדן. פעם הבאה אני חולה מת." הוא אמר לאחר התרחבות עיניו כשראה את תכולת הלחמנייה.

"עם כמות הנשיקות האלה כשעוד יש לי חום, מי יודע." צחקתי איתו.

סיימתי את הקורנפלקס, ציפיתי שעומר ידפוק איזה חיוך כשיראה את זה אבל הוא שמר על אדישות בעודו ממשיך לאכול בעונג את הלחמנייה.

אהבתי את זה, הדאגה הבלתי פוסקת ודחיפת האף הזו של כולם גרמה לי עוד יותר לא לרצות לאכול.

"החייל הזה..." עומר החל להגיד ואני הרמתי אליו את עיני בעודי רוכן לקחת את הלחמנייה, עומר ראה את התנועה ומיהר לרכון ולהגיש לי אותה.

לא הגבתי, קיוויתי שישכח מה רצה לומר.

"הוא הביט על דניאל מוזר. כאילו, משהו כמו הבנות מ-י"א." עומר אמר כשאני הורדתי מהסנדוויץ' השמן את המפית.

"מה נראה לך?" שאלתי כאילו בחוסר עניין.

"שהם כאילו... דניאל לא נראה רציני לגביו ממש אז הם על בטוח..." עומר נתקע כל הזמן.

"מזדיינים?" פלטתי. במצב רגיל לא הייתי משתמש במילה הזו אבל עומר הוציא את זה מימני, מה הייתה הבעיה שלו להגיד אפילו 'עושים את זה'.

עומר הגיב בשוק מסוים ופלט באיחור "כן. משהו בכיוון."

סוף השבוע עבר עם היעלמות של דניאל, תהיתי כל פעם שהופיע לאן הלך כי הוא דאג לא לאפשר לי לשאול כלום.

עומר קפץ לכל איזכור של סקס או השורש ז-י-נ (המורה שלי ללשון לא הייתה גאה בי) ואני ניסיתי להבין מה לעזאזל עובר עליו ולא הצלחתי.

לא הייתה לו בעיה להריץ בדיחות גסות ליד החברים שלו לפני, מה הבעיה שלו עכשיו?

עזבתי אותו מזה והשתדלתי להשאיר את הנשיקות שלנו בתחום שליטה מסוים. לא רציתי שילחץ לי שוב ואני ארגיש מתוסכל שוב מהכחשת ההומואיות המוזרה שלו. ניסיתי כמה פעמים לצאת מהחדר וויתרתי ברגע שהגעתי למדרגות. הלכתי איזה פעם לחדר של עומר, ובשבת בעזרתו של עומר הגעתי רק לארוחת הצהרים והערב. רחל יצאה מהמטבח ולא הפסיקה לדאוג לי, היא אפילו נידבה איזה מישהו מ-י' שימלא לנו את קנקן המים.

"איזה מלך, עדן." נמרוד אמר לי ברגע שהקנקן הונח גם בארוחת הערב.

"איזה פראייר." אלדד יצא מרושע במקומי כשהבטנו על התלמיד המבויש שהלך משם.

"עומר מה אתה שותק?" נמרוד בעט בו מתחת לשולחן ועומר שבהה למולו, הרים את מבטו לרגע אליו ואפילו לא השתמש בתירוץ של 'סתם.'.

הבנים החליפו מבטים ואז הביטו בי בשאלה, כאילו שאני יודע מה עובר עליו כי איתי הוא היה בזמן האחרון.

משכתי בכתפיי בתגובה ואז החלטתי לנסות לראות אם עומר יגיב לי. שלחתי את ידי והנחתי אותה על זו המאוגרפת של עומר ושאלתי "עומר?"

הוא קפץ ומשך את ידו אליו כאילו הייתי נחש.

"פססס." פלטתי בחיוך אבל הבטתי בעומר שהחזיר לי מבט בהבעה שונה לגמרי. לא האמנתי שאנחנו חוזרים למצב הזה.

הבנים צחקו. אלדד התאמץ לא לצחוק וההבעה שלו הצחיקה אותי, הוא נראה כאילו דחפו לו לימון לפה, או אולי גז צחוק.

נמרוד אחז בבטנו כשהוא צוחק בגלוי, שמיל דפק על השולחן בצחוק מוגזם.

"איך קפצת!" שמיל קרא וחיקה את עומר, הבעה מטופשת על פניו.

נמרוד ואלדד צחקו בתגובה.

עומר לא הגיב לזה והביט בי, מבטם של הבנים פנה לפתע לדלת הכניסה.

פשוט ידעתי שזה דניאל, גל הלחשושים הזה מסביבי היה חייב להיות בגללו.

הבטתי אחורנית ולא האמנתי. היה לו אומץ להיכנס לשם עם החייל ההוא.

הוא ניגש ישירות אלי, הבנים הפסיקו להתלחשש כשהחייל נשרך אחריו.

חייכתי אליו ואמרתי "שלום."

הוא החזיר חיוך קטן ושלח את ידו קדימה. "אני נדב." אמר.

"עדן, חבר טוב של דניאל." אמרתי והפניתי את מבטי אל הנער המדובר בעודי לוחץ את ידו.

נדב חייך ואמר "כן, הוא הזכיר אותך מתישהו."

"אלו עומר-" דניאל החל להציג, החייל למורת רוחי הביט בו בעניין. "-נמרוד... אלדד ו..." דניאל אפילו לא טרח להסתיר שהוא לא זוכר את שמיל, נחנקתי מהמים שלי מצחוק.

"שמיל, שמואל ולעזאזל עם ההורים המיושנים שלי," שמיל הציג את עצמו כשהחייל הרים גבה לשמע הכינוי. "עדן, סתום."

שאר השולחן פרץ בצחוק.

הבטתי על דניאל ונדב. היה מוזר לי לקלוט שדניאל גבוה מימנו... לנדב היו עיניים ירוקות-כחולות ושיער בהיר קצוץ. כמובן שרזה וקצת שרירי.

הוא היה יפה, אבל לא הטעם שלי, אני ועומר החלפנו מבטים בזמן שהשולחן נרגע לאט לאט.

"מה אתה עושה בצבא?" נמרוד שאל את נדב.

"בנח"ל." החייל השיב, הבטתי על הכומתה בירוק שלו.

"מגניב." שמיל אמר.

ידעתי ששמיל בטוח שהוא בקרבי. הייתי בטוח שהוא לא.

אולי בגלל שידעתי שאם הייתי צריך להיות בבסיס עם בנים שאני אמור להתקלח איתם, לאכול איתם, לישון איתם ובעיקר להתקלח איתם ולהיות איתם בעצם... כל הזמן, הייתי משתגע. בניגוד למסקנות של המון שיחות שהבנים בכיתה עשו בנימת הצבא והומואים אני לא מגיב לכל בן שאני רואה.

כמו בן רגיל בעצם יש לי העדפות, אנשים שמושכים אותי פחות או יותר אבל זה משתנה בקשר לממש לראות אותם עירומים.

כלומר... אני חושב. אני יודע שאהיה מובך ממש. אני יודע שאת דניאל ועומר ראיתי עירומים (בערך, במקרה של עומר) אבל שניהם היו יפים בעיני.

עדיין לא ראיתי בן שלא נמשכתי אליו עירום אז לא יכולתי להגיד בוודאות שלא אגיב.

הבנים המשיכו להתייחס לנדב כמו איזה צעצוע חדש, חוץ מעומר שנראה שקוע והצטרף רק מידי פעם ואני ניסיתי לחשוב איך אני מדבר עם איתו.

"בנים באמת חושבים כל הזמן על סקס." ענבל הגיעה עם ליאור והתפרצה לשיחה, היא התיישבה ממול לנדב ודניאל בהפגנת אומץ.

רגע, אין מצב שדניאל ונדב הודו במה שהלך ביניהם.

אז זה אמר שדניאל דיבר על בנות ואני פספסתי את זה?!

אחרי מה שנראה לי כמו שעות אחר כך עומר עזר לי להיסחב אל החדר שלי ושל דניאל ביחד עם דניאל ונדב.

זה תסכל אותי קצת כי זה אמר שאני אצטרך לעכב את השיחה עם עומר עוד יותר ופחדתי שכבר לא נמצא את הזמן.

לפתע, כאילו משהו מלמעלה או שבעצם זה היה דניאל ותשומת הלב שלו, שמעו את תחינותיי ודניאל רק הניח את התיק שלו על המיטה וניגש עם נדב אל הדלת.

"לא נשארים?" עומר שאל.

"נדב צריך לסוע כבר." דניאל אמר ואני התיישבתי על המיטה (או יותר נזרקתי עליה) בעוד עומר נותר לעמוד.

"צריכים להיפרד?" שאלתי ועיקמתי את פי במן הזדהות על הביאוס.

נדב הנהן והביט על דניאל.

"קחו את הזמן." אמרתי בחביבות אבל רגע לפני שפנו לצאת נעצתי את מבטי בדניאל, הוא החזיר מבט והניד בראשו מטה.

חייכתי לעצמי כשדניאל יצא אחרי נדב.

הלחץ החל להבנות בחזי כי לא ידעתי איך בכלל להתחיל את השיחה עם עומר אבל התנחמתי במחשבה שזה פשוט יקרה כי לא יכולתי לברוח עכשיו.

"עדן?" עומר דיבר ראשון ואני פניתי להביט בו מיד.

"חשוב לי שתדע שזה לא כמו... הפעמים הקודמות. קפצתי כי הייתי שקוע במחשבות וא-" עומר קטע את עצמו ורטן. "ועל מי אני עובד? הייתי שקוע במחשבות מאז השיחה האחרונה שלנו."

"היו הרבה מהם." השבתי וסימנתי לו לשבת לצידי.

"הזו על דניאל ונדב. שאמרת לי אז לגביהם ומה הם עושים. אולי. זה..." הסומק הקל בלחייו של עומר כמעט ולא נראה על צבע עורו.

"זה גרם לי לחשוב עלינו."

הפעם היה תורי להרגיש מבויש, לא היה לי ממש איך לבדוק אם גם אני מסמיק. מי לא היה מתחיל לראות תמונה בהקשר לזה אם היו אומרים לו את זה?

לא העזתי אפילו לקדם עניינים ולשאול אותו "ו...?"

עומר התיישב לצידי לבסוף ואמר "פחדתי שאם הזכרת את זה אתה... כאילו, רוצה את זה. ולא ידעתי מה אני מרגיש לגביי זה. זה קצת הפחיד אותי."

הערכתי את עומר כל כך שהצליח להיות כזה כנה, שהיה כל כך אמיץ.

"זה לא שאם זה הוזכר אני מצפה שת-" קטעתי את עצמי כשנזכרתי מה בעצם העלה לעומר את כל זה.

"שתזיין אותי?" עומר השלים במבוכה וחיוך קטן, פתאום קולט מה פלט ואז מתכווץ קצת. "כלומר. שאני... המ. כן."

חייכתי ואז צחקקתי. עומר נשך את שפתו התחתונה לרגע ואז התקרב אלי וללא מילה נישק אותי קלות. יכולתי להתמכר לתחושה החמימה בחזה שהציפה אותי עכשיו.

החנקתי ממבוכה איזה קול של עונג שעלה בגרוני ופשוט חייכתי אל עומר חזרה כשהוא התנתק מימני.

נשענתי על חזהו ולחשתי "אם דניאל ונדב באמת עושים את זה, זה לא שאני מצפה לזה מימך. הם שונים. ואנחנו מאוד שונים. אני יודע שאתה עוד מתרגל לרעיון של להיות... איתי. וזה גם לא כזה לחוץ לי."

"בנים לא אמורים כל הזמן לחשוב על סקס?" עומר הביט עלי בחיוך, ואז נזכרתי בשיחה בחדר האוכל וצחקתי.

"לא אמרתי שאני לא." משכתי בכתפיי ובשניות לפני שעומר הגיב נלחמתי עם עצמי אם היה נכון להגיד את זה.

והתגובה שלו, באופן בלתי צפוי, הייתה עוד נשיקה – רק הפעם עם לשון.

למה הוא עושה לי את זה כשאנחנו מדברים על סקס ואני בכזה לחץ?

אזור בטני התחתונה ומטה הגיבו בצורה מיידית. הוא לא יכול להאשים אותי אם איאנח עכשיו לתוך הנשיקה והוא במקרה ישמע, נכון?

התיישרתי יותר כדי לתת לו גישה יותר טובה ובעודי מחזיר משחק בלשון הרחקתי את מפשעתי מימנו כדי שלא ירגיש ושחררתי רק אנחה קטנה.

עומר כרך את ידיו סביב מותניי ולרגע נלחצתי שיצמיד אותי אליו. הייתי מסוחרר מהחום והנשיקה וההתרגשות ו...הוא הפיל אותי עליו בעוד הוא נשען אחורה על המיטה שלי.

גנחתי בעונג והפתעה כשמפשעתי נצמדה למשהו קשה.

ההבנה חלחלה לכל איבר בגוף שלי. התנתקתי בלי לשים לב מהנשיקה עם עומר והקול יצא ברור וחזק משפתיי. גניחה.

נלחצתי לרגע ואז הרגשתי שכל הפנים שלי מתחממות ולא בגלל החום שעוד היה לי.

לא העזתי להביט בעיניו של עומר. נשכתי את שפתי התחתונה עם מודעות גדולה מידי לעצמי, ללב הפועם, לנשימות שנדמו לי קצובות וחזקות יותר.

ואז ידיו של עומר עלו במעלה גבי והוא הצמיד אותי אליו לעוד נשיקה.זה יצר חיכוך בין איברנו ושלח גל צמרמורת לאורך עמוד השדרה שלי ומפשעתי.

התנשמתי לתוך הנשיקה וניסיתי לזכור איך לעזאזל נושמים דרך האף כי לא הצלחתי.

למה רק אני מביך את עצמי ומוציא קולות מוזרים מהפה?

עומר התנתק מימני קצת ואני ניסיתי לנשום בשקט כי הבכתי את עצמי מספיק.

"עומר, מה אתה עושה?" לחשתי, מתנשם.

"לא יודע." עומר ענה בצורה כל כך מתוקה וחזר לנשק אותי בתשוקה.

נצמדתי אליו בגלל הנשיקה בלי לשים לב, גל מחודש של דם, פעימות לב מהירות וכל מיני תגובות אחרות הציף אותי ופתאום עומר היה זה שגנח.

הקול הזה מילא את אוזניי. עמוק, רך וישר לתוך לשפתיי.

החלטתי להפסיק לחשוב איך אני מנשק ופשוט הגבתי ביותר תשוקה, נצמדתי אליו יותר.

אף פעם לא הרגשתי כזה עונג ולא הייתי בטוח מה לעשות איתו. ידעתי שאני מת לשמוע את עומר נאנח או גונח שוב אז פעלתי לפני שחשבתי והזזתי את אגני.

הודתי לאלוהים שלבשתי היום טרנינג ובוקסר, נראה שהגבתי לתנועה הזו הרבה יותר מעומר.

החנקתי עוד אנחה אבל היא עדיין נפלטה משפתיי. עומר קישת את גבו תחתיי וגנח.

לא האמנתי שזה קורה... ניסיתי לזכור כל תו בפנים של עומר כשגנח וכל תחושה.

"עומר..." לחשתי וחיבקתי אותו. הוא חיזק את אחיזתו בי וגרם לשנינו להתהפך ופתאום אני הייתי תחתיו והוא זז מעלי.

חזרנו להתנשק. אני חושב שגם הוא היה מובך ממה שהרגיש או נפלט משפתיו אבל לא ידע איך להפסיק.

קצת רוק נזל משפתיי כשזזתי גם אני תחתיו והמשכתי לנשק אותו ולגנוח.

חשבתי את שמו כי רציתי להגיד אותו כל כך, לגנוח ולהיאנח אותו ולזוז כמו מטורף.

לפחות לזוז כמו מטורף יכולתי.

קישתנו את גבינו, אגננו, זזנו מעלה מטה, במעגלים במן טירוף לא מוסבר.

כבר לא יכולתי לעמוד בקצב הזה ולנשק אותו אז התנתקתי וקברתי את פניי בכתפו.

ריחו מילא אותי, קצת זיעה. התחלתי להתנשם כשהרגשתי קרוב.

עומר מצידו נשם נשימות עמוקות ומדודות, נאנח קצת.

הקול שלו מילא את אוזניי והרטיבות מילאה את מכנסיי כשנצמדתי אליו חזק וגנחתי בקול.

עומר נראה תוהה כשהביט בעיני, ידעתי שהוא לא בטוח אם גמרתי, הובכתי שוב מהמחשבות האלה אז חזרתי לקבור את ראשי בכתפו ולזוז בשבילו.

התחושה הזו של איברו של עומר כנגדי גרמה לי באמת באמת לחשוב איך זה יהיה לעשות איתו סקס. הרגשתי שהוא גדול יותר משלי והמחשבות על איך יראה בדיוק הציפו אותי.

רעדתי ולמרות שהרגשתי מובך מזה לגמרי ידי נשלחה בין גופינו וליטפתי מעט את בטנו התחתונה רק כדי לראות איך יגיב.

הוא נעצר לרגע, מתנשם.

נשכתי את שפתיי כשתפסתי באיברו בידי עם המכנסיים של עומר. הוא גנח בקול ובניסיון לעצור את זה קבר את פניו בכרית שלי.

חשתי בחזהו כנגד שלי כשנשם, בפעימות ליבו, שמעתי את הנשימות שלנו חזק באוזניי.

"עדן..." עומר לחש ואני בלעתי את רוקי, ממשיך לאחוז בזין שלו דרך מכנסיו. לא היה לי מושג אם הוא אומר את זה כי רצה שאמשיך או לא.

רציתי להזיז את ידי ופחדתי. עומר נשען על ידיו והרחיק מעט את אגנו משלי.

הוא לקח נשימה עמוקה ואני לחצתי בהיסוס.

"המ." עומר פלט מן קול חנוק.

לקחתי נשימה עמוקה והזזתי את ידי, מודע לפתע כמה זה לא היה נוח. עומר עבר להישען על ברכיו כשגופי ביניהן, חשתי ברעד בגופו.

לקחתי עוד נשימה כשהתחלתי ללחוץ, לעסות ולהזיז קצת את ידי מעלה-מטה.

עומר נאנח לאוזני והבל הפה החם גרם לי לרעוד.

החלטתי להתעלם מחוסר הנוחות וכשעומר חזר לנשק אותי הזזתי את ידי בניסיון לחקות את איך שאני אהבתי את זה.

זה היה כל כך שונה לעשות את זה למישהו אחר מאשר לעצמי.

עומר נשם ונאנח לנשיקה, ניסיתי לזכור מתי, ניסיתי לנחש מה יגרום לו לעונג.

המכנסיים הפריעו לי ומידי פעם העליתי את ידי וליטפתי את קו המכנס בניסיון לראות איך הוא מגיב לזה.

לבסוף פשוט החלקתי את ידי לתוך מכנסיו ועומר התנתק משפתיי והתנשם.

הוא גנח ברגע שידי נגעה בחום הזה בתחתוניו. תפסתי בו ביתר קלות עכשיו והתנשמתי יחד עם עומר.

חשתי ברטיבות קלה וידעתי שהוא קרוב.

ניסיתי להפסיק לחשוב, להתעלם מהשרירים שהחלו להתעצבן על התנועה המוזרה שגרמתי לידי, להזיז את ידי חזק ומהר.

עומר חזר מידי פעם לנשק אותי, נאנח, גנח ונראה ממש כאילו לא ידע מה לעשות עם עצמו.

היה נחמד שלא הייתי היחידי שחש מבוכה. היה נחמד ממש לדעת את זה.

סובבתי את האגודל על הקצה וחשתי ברטיבות, עומר גנח. עיסתי חזק ומהר ועומר נצמד לגופי כל כך חזק וקול מלא עונג יצא מבין שפתיו, הפנים המדהימות שלו היו מלאות עונג. חשבתי שאני עוד אגמור יחד איתו.

לא גמרתי איתו אבל הוא גמר. שיערו דגדג אותי כשקירב את פניו לכתפי וגנח קרוב לאוזני.

אוי אלוהים.

הסטתי את מבטי לצד כדי להביט בו כשהעברתי את ידי בלחיצה חזקה לאורך כל איברו, סוחט מימנו הכל.

הוא עצם את עיניו ופיו נפתח. הקול העמוק הזה מעומק הגרון שלו לא היה יכול להיקרא בשם מסוים, אבל זה היה מדהים.

הוצאתי את ידי באיטיות ממכנסיו והוא נרעד קצת, בהה מולו בהלם קל ומבוכה ואז נשכב מעלי.

חיבקתי אותו כשזז מעט לצד במבוכה וירד מימני.

לא הבטנו זה בזה לכמה שניות עד שהעזתי להרים את מבטי אליו ולגלות שהוא בדיוק מחזיר מבט. חייכנו זה לזה במבוכה.

זה היה מוזר וזה היה מדהים וזה היה כל כך הרבה דברים והרגשתי צורך להגיד משהו לגביי זה אבל לא ידעתי מה. אז לא אמרתי וחזרתי לקבור את פניי בחזהו.

"עדן?" עומר שאל לבסוף. השתיקה לא ממש הפריעה לי עד עכשיו, רק המבוכה.

הרמתי את מבטי אליו וכשגיליתי שפנינו קרובים זה לזה חייכתי.

עומר צחקק ואז נישק אותי.

התחבקנו בשתיקה והעזתי למלמל "אני דביק. רוצה לחזור לכאן אחרי שנתקלח?"

"כדי שדניאל יפריע לנו שוב?" עומר צחק והפעם אני נישקתי אותו.

"הוא לא יפריע." השבתי עם חיוך עקום, נראה שעומר הבין.

"אני אחכה שתצא. אין חוק שאומר שאסור לי להתקלח במקלחת של חדרים אחרים." עומר השיב וחשתי הקלה. לא יודע למה... הרגשתי יותר בנוח שישאר כאן.

"לא. סתם חשבתי שיהיה לך יותר נוח ככה..." מלמלתי בשקט וכשראיתי שחיוכו של עומר גדל קטעתי את זה ואמרתי, "וממתי לך איכפת מחוקים יותר מידי?"

התנשקנו ופתאום היה לי קשה לצאת מהחיבוק החם הזה והליטוף הנעים על גבי.

"קדימה, לפני שאני תופס לך את המקלחת." עומר התנתק מימני ולחש לי.

החיוך לא זז משפתיי גם כשהזדחלתי מחיבוקו של עומר, קמתי מהמיטה והלכתי במעט חוסר נוחות אל המקלחת.

התקלחתי במים קרים, חושב על מה שקרה הרגע בחיוך דבילי והתרגשות.

נרגעתי לאט ולאחר שהסתבנתי במהירות ושטפתי את זה יצאתי במגבת.

הייתי מודע לזה שעומר מסתכל עלי מהמיטה. תהיתי מה הוא חושב כשפתחתי את הארון.

הוצאתי בוקסר ולבשתי אותו במהירות ובמבוכה כשהמגבת עוד סביב מותניי. הבטתי על עומר אבל הוא הסיט את מבטו.

"לך כבר להתקלח." אמרתי לו ותליתי את המגבת על דלת הארון. הוא חזר להביט בי וצחק.

"לא חשבתי על זה אבל אין לי ממש מה ללבוש." עומר אמר.

"מה הבעיה במגבת?" שאלתי בחיוך נבזי כשעומר קם מהמיטה שלי, בדיוק הוצאתי את השניה שלי מהארון.

"כמובן שאתה תאהב את זה." עומר ניגש אלי ונישק אותי.

"מממ... אני אביא לך טרנינג של דניאל." אמרתי כשהתנתקתי מימנו.

"הוא לא ישחט אותי?" עומר שאל בגבה מורמת ואני הלכתי לקצה שלו בחדר.

"אם צריך לשחוט הוא יפנה אלי כי הוא ידע בדיוק למי הייתה החוצפה לקחת." השבתי בקלילות ותפסתי במכנס הראשון שראיתי בארון. האחרון בערימה.

צבע שחור. הם היו קצת עבים.

זרקתי את המכנסיים לעומר והוא פרס אותם מולו.

"מספיק טוב?" שאלתי.

עומר הנהן ופנה אל המקלחת. נשכבתי על מיטתי והרגשתי הרבה יותר טוב.

שמעתי את זרם המים מהמקלחת ועצמתי את עיני.

התעוררתי לשקיעת המזרון לצידי ורק אז קלטתי שנרדמתי. היה חשוך סביבי וזיהיתי את ריחו של עומר. אהבתי את הריח שלו אחרי מקלחת...

הוא נשכב לצידי. ליבי החסיר פעימה כשעצרתי את נשימתי.

עומר חיבק את גופי ואני חיפשתי את עיניו. עיניו החומות התנוצצו והוא חייך אלי.

"נרדמת." לחש לי.

"אתה נשאר כאן?" שאלתי והתמוגגתי כשנשק לשפתיי ברכות.

"כן." עומר השיב אחרי שתיקה קצרה. חיבקתי אותו והתחפרתי בגופו ובשמיכה כשכיסה את שנינו. לא שהייתה אפשרות אחרת בה יכולנו לישון זה לצד זה. זו הייתה מיטת יחיד.

"לילה טוב." אמרתי בנמנום גמור.

"אני אוהב אותך, לילה טוב." עומר השיב. הוא ליטף את גבי ואני לקחתי לי את השניות לפני ההירדמות בלחשוב על המילים המתוקות האלה.