רותם

הרבה זמן שלא רשמתי פה באמת..

לפחות כמה חודשים או אפילו שנים.

אולי כי אין לי מה לספר? או שאני פשוט בוחרת לא לספר?

החיים שלי בדוגרי רק עכשיו מתחילים להשתנות מהשגרה שפקדה אותי בערך שמונה חודשים..

השגרה הייתה עבודה-שינה-יציאה.

כל יום כל היום...עשיתי אותו דבר..

עכשיו התפטרתי יום שישי האחרון למרות שעבדתי גם יום ראשון לפי בקשתה של המנהלת שלי לשעבר..

אז אני חופשייה כבר כמעט שבוע..

דיי תכננתי את השבועיים האלו של לפני הנסיעה לאילת עם יול.

כן...ב-29 אני לא פה.. עד ה-4...

ואז נשאר לי בסך הכל 11 יום עד הגיוס שיעברו לי בטח ממש מהר..

כי גם יש לי מה לעשות אחרי..

כרגע רשמתי כמה שורות חסרות תכלית לחלוטין..

נו מילא

קיצור פורים שמחחחח:)

נ.ב הבלוג חוגג 3 וחצי שנים:)