איזו התפוצצות בפנים, איזו אשליה, איזה כאב.
את מנסה למצוא טעם פה ושם, אולי כבר שווה לבוא? הרי זה רק יומיים.
ושלוש, וארבע, וכשסופרים את הימים את מוצאת את עצמך נאבדת במבוך כל כך ארוך, מייגע.
אני לא כמהה לזה כבעבר, הו לא.
אני מכורה.
וזה מרגיש גרוע יותר, תמים פחות.
והלוואי והיית אוהב.
אם רק היית נותן לי להראות לך קמצוץ ממני ומהעולם שלי..
אתן לך הכל, רק בשביל חיוך.
אתן לך הכל, רק בשביל מילה.
אני כבר לא מסתפקת במבט.
ילדה קטנה יושבת על האדמה, ובוהה.
עצים גבוהים יוצרים צללים, ואת בוהה.
אני מנסה להישאר שפויה אבל אף אחד לא יודע כמה זה קשה.
אוהבת. אוהבת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
