Almost over. almost gone.
It's so hard to verbalize things you don't want to say.
השבוע הייתי קרובה לאיבוד שפיות דעתי,
שפיות דעתי שעוד נותרה.
הקרבה - כחוט השערה, כה דקה ושברירית, שנדמה שלעולם לא תצליח לא לפגוע בה.
כבר מזמן הפסקתי להיות,
אתם.
וככל שאתה מתקדם אתה מבין, שהכל היה שטות.
אנשים כל כך טובים, כל כך יפים.
ואני איתם.
they don't seem to understand. not even close.
How hard am I going to suffer, till you speak?
Much. much harder.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
