עזבתי לכמה זמן את הכל,
ונתתי לעצמי להשתחרר.
וזה היה כל כך כואב,
שפחדתי שלא אוכל לעולם להפסיק.
אין סיכוי, לעולם אין סיכוי.
אבל אני חייבת לנסות.
אני כל כך מפחדת.
וזה לא רק בגלל הקסאם שהגיע.
זה פשוט מהכל.
I need some kind of.. protector,
just as him, to hug me for a few seconds.
And nothing more.
Yesterday some expectations were built, and come alive.
And I was so happy for that moment,
That I couldn't but look at you,
and pray.
Keep telling myself that I have to, no matter WHAT's going on out there,
keep telling myself that one day it's going to over. Once and for all.
וקשה לי לתקן את כולם, כשאני בעצמי פה שבורה מעט.
אבל אני חייבת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
