(: Hello Romi

אוף, כמה אכלתי.

זה היה יכול להיגמר בכף הסלט הראשונה, אבל לא. הייתי חייבת להתחיל לאכול כמו פרה נכון!?

-

זה נמשך בזה שאת מחכה שכולם ייתישבו לקינוח,

ואז מבלי שישמו לב את חומקת לך לחדר השירותים, פותחת את המים באמבטיה כדי שלא ישמעו.

את דוחפת אצבע אחת, עמוק. אבל זה לא מספיק.

אצבע שניה, יוצא מעט.

את בוכה, כואב לך, רע לך, אבל שום דבר כבר לא יעזור. את לא מצליחה להקיא.

-

התחושה הזאת, של הנפילה, של המעידה, היא נוראית.

זה מתחיל בזה שאת כועסת על עצמך, בעיקר על עצמך.

ואז את רבה עם אמא שלך, מוציאה את זה על חבר שלך, ובשורה התחתונה את שוכבת על המיטה רטוה מדמעות ומסננת טלפונים.

מעולם לא הרגשתי יותר פתטית.