יומן החלומות של אלמה =]

עברתי דירה. הכל היה מרוהט ויפה מרהיטים שהבאתי מהבית. ואני שומעת ציפורים שורקות מאחוריי. מצייצות. משחקות ונהנות. ילדים צוחקים ברקע ואני מאושרת. חיוך גדול מתנוסס על פניי ואני פשוט... מאושרת! תחושת אושר ממש עוטפת אותי. אני מרגישה כך ואומרת את זה לעצמי בלב.

עברתי דירה. וואו. זה שינוי עצונמי בשבילי. להתנתק מההורים. מהתלות הרגשית הזאת. האובססיביות המגעילה הזאת. איזה כיף. חופש. כן, הפעם אני מרגישה את החופש אני אומרת לעצמי.

פתאום מאיזשהו מקום הוצאתי עוגן ענק של אונייה ושמתי אותו באמצע הסלון ואיכשהו הוא חדר את הרצפה, האדמה ונשאר שם והחור נסגר. החור הענקקק הזה שהיה באמצע הסלון שלי נסגר, ורק העוגן נשאר למטה והשרשרת נהייתה מצומקת ובצבע זהב.

אז מה זה אומר? פרשנים אומרים שעוגן זה סמל ליציבות וביטחון. והמעבר דירה אומר ששינויים חיבויים צפויים לי.

עוד חלום שחלמתי אותו לפני המון זמן והוא פשוט לא יוצא לי מהראש.

אני חולמת שאני עם מלא אנשים סביבי, כולם מחכים לשמוע אותי נואמת ואני לא מצליחה לדבר. לא סתם לא מצליחה לדבר, אלא, הלסת שלי נעולה. פשוט נעולה. אני לא מצליחה לפתוח את הפה. לעזאזל ואני עומדת שם מכו מטומטמת!!!

זה אומר ש...:

חוסר יכולת להביע את עצמי, או לומר את מה שעל ליבי. ייתכן חוסר תיקשורת מילולית עם הסביבה.

וואו.. כמה זמן לא כתבתי פה.. הייתי בבסיס, ואני שונאת להיכנס מהאינטרנט של הפלאפון לבלוג כי אני לא יכולה לערוך את הכתוב ויש לי מכסה של מילים. נגיד אני יכולה לכתוב רק 6 שורות של מילים. באסה!

טוב, אז חגיגות 60,- לא מפסיקים לדבר על זה,- עד שכבר חלמתי על זה.

חלמתי שאני רצה בשדות ובחולות עם הילד הקטן הזה שמייחצן את כל חגיגות ה-60. זה היה מצחיק, הייתי כאילו ילדה קטנה.

קיצר, לא רק על זה חלמתי, שהייתי בבסיס עכשיו שבוע,- רק חלמתי חלומות הזויים משהו. חלמתי שאני טסה והמטוס מתפוצץ. חלמתי שאני משתזפת בים ואז מישהו זורק עליי מדוזה על הפנים. חלמתי שאני רואה טלויזיה ופתאום יוצא לי בוטן ואוכל לי את היד.

חחחח... כן, חלומות הזויים ביותר שפשוט אין להם פירוש.

אין לי אף- פעם זמן לכתוב לכם..( כל המשפוחה הגיעה.. )

טוב, מבטיחה לבוא לכאן יותר מאוחר ולהמשיך לשתף אתכם..

עד אז, חג שמיייח ומאושר.

אני.

החולמת.