Just Me and My Life

טובנו התגעגעתי מה לעשות.

נראה לי אני אעדכן פחות עכשיו, וככה גם יהיה לי יותר דברים לומר. אני אנסה לפרוק, נראה אם ילך לי.

אני מתגעגעת אליו בצורה חולנית. זה פשוט לא נותן לי מנוחה. כאב נוראי בלב, כל הזמן, בכל מקום. ורק רצון לראות אותו שוב, לשמוע אותו שוב, להריח שוב, לגעת, לחבק. אני ממש ממש ממש ממש מקווה שנוכל להיפגש בשישי או שבת. אם לא אני אשתגע מרוב געגועים. מדהים שליייייייייי תאהב אוותיייייייייייייי=[

וסתם כמה דברים שהכנתי משעמום ויצאו נחמדים..

טוב ועד כאן להיום..

אנוכי.

נראה לי שאני אסגור את הבלוג. אני לא מצליחה לבטא פה את מה שאני מרגישה כמו שאתם יכולים לשים לב. תמיד כשאני באה לכתוב פוסט יש לי מלא דברים לומר אבל איך שהוא תמיד כשאני מתחילה עובר לי החשק ואין לי כוח להתחיל לפרט. והקטע המצחיק זה שרגע אחרי אני כותבת סתם בשביל עצמי ויוצאים לי מונולוגים וסיפורים.

כנראה אני לא טיפוס של בלוגים.. שיכול לשתף אחרים.. אני סגורה מידי בשביל זה, ואפילו שזה בלוג סודי ואין אנשים שמכירים אותי שקוראים <לפחות לא שהם יודעים את זה> אני עדיין לא מצליחה לכתוב פה כל מה שאני מרגישה וחושבת.

מקווה שאהבתם את הבלוג הקצרצר שלי.

עד פה אני.

ואי. הייתי בכנס עולמות שני-שלישי והיה דיי מעפן. אני סחוטה מעייפות לא ישנתי כל הלילה. וידיד שלי עצבן אותי ונשך אותי וזה כואב והוא התעצבן שכואב לי!!>< שילך לעזאזל. בשלב מסויים פשוט החלטתי שאני בורחת משם, סחבתי את אחותי והלכנו בלי להגיד שלום לאף אחד. פשוט הלכנו וזהו. זה היה אחד הימים הגרועים בחיי. ריב+ פספוס רכבת+ עיקוב רכבת בגלל חפץ חשוד+חום איימים!!

הדבר היחיד הנחמד זה שקנינו ספה חדשה.

יאי אס.

אין לי כוח להרחיב. איך שהוא אף פעם אין לי כוח>.>

הייתי.

אוח פשוט שתקי><

אחותי2 ממש עולה לי על העצבים. לא מספיק שכואב לי הראש ויש לי בחילה וחםםםםםם לי?!? אני שונאת שחם לי!>< אוי נו אני שוב מקטרת.

טוב חלאס. אני מרגישה כאילו אני עושה עם החיים שלי.. כלום.

יאללה מתקשרים להטריד ידידים בטלפוןD:

http://www.youtube.com/watch?v=Km-WN1kLe44

שיר מדהים.

-

בהצלחה לי במבחן בספרות מחר.

הייתי.

הלוואי שהיה לי מחשב בחדר. אז יכולתי לסגור את הדלת, לשים מוסיקה באוזניות ממש ממש חזק, להישכב על המיטה ולבכות. זה כל מה שבא לי עכשיו. אבל אם אני פה אני לא יכולה לבכות. ואם אני בחדר אני לא יכולה לשמוע מוסיקה. אני זבל. אני כלום. בא לי למות. בא לי להתאייד ולא להיות יותר. פשוט כל כך נמאס לי מכולם. וידיד שלי מעצבן אותי רצח!! אוח אם אני כל כך מעצבנת אותו שלא ידבר איתי יותר וזהו. העיקר הוא מתלונן כל הזמן. אם הוא כל כך שונא אותי הוא יכול לנתק קשר וללכת לעזאזל! דאמ. אני כבר בוכה פה באמצע הסלון><

רק שיעזבו אותי כבר.

הייתי.

מצב רוח נוראי. אפילו לא יודעת למה בדיוק. היה שישי נחמד+ הייתי ביומולדת של ידיד, היו הרבה בירות, אנשים שיכורים ומקופלת. היה קטע שידיד שלי <הוא היה ידיד טוב שלי בגן ואז ניתקנו קשר כי הוא גר במקום אחר. נפגשנו לפני בערך חודש באופן מפתיע והזוי> חיבק אותי בצורה חמודה. אח"כ ישבנו בחיבוק והוא הסתכל לי בעיניים כזה והיינו ממש קרובים. אז נישקתי אותו. יופי לי. סקסי שכמוהו. יאללה אין לי כוח.

נעדכן..

הייתי.

נו, עוד עדכון. זה כבר נהיה פתטי, לא? נו כנראה שאני חסרת חיים בצורה כל כך נוראית שאני מעדכנת פעם ביום. גאד אין לי כוח. כואב לי הראש. *מגבירה את המוסיקה* מצאתי להקה ממש טובה בזמן האחרון אני חורשת עליה בכיף<: מוזמנים לנסות.. Zebrahead.

אחותי1 חזרה מטיול שנתי היום. אז היא נרדמה פה באמצע הסלון ועקב כך אני שומעת מוסיקה באוזניות ומשתדלת לא לשיר *לא הולך לי* הגעתי למסקנה שלשמוע מוסיקה באוזניות וממש חזק עושה רטט נעים כזה בעור התוף{: אוקי אני מפגרת. כן. אבל זה כיף

D:

ישמצב אני אפגש איתו בפסח <ז"א חסר לו אם הוא מבריז!> ואני אקנה משו להסתיר את זה. אני ממש צריכה אחרת מישהו בטוח יגלה שחזרתי לזה|: מישהי בבצפר כבר ראתה וזה לא טוב. בייחוד כשנהיה חם עכשיו. מה שחסר לי זה שאמא שלי תדע מזה. או שהוא ידע. למרות שבטח לא יהיה לו אכפת כי הוא בעצמו עושה את זה לצערי:/

חופששששששששD: אמנם יש כמה השלמות שביתה אבל חוצמזה <וכמה עבודות> אני בחופשחופשחופשחופש יאי<:

באלי כבר ללכת, לצאת, להיות בת"א, להיפגש עם אנשים, לעשות חיים!!

טוב ממשיכה בחיים המשעממים שלי..

עד פה להיום..

שונאת את זה. שונאת שקוראים לי שרמוטה. זונה. שונאת. כי אני לא. אני לא הולכת עם כל אחד>< אם יש לי חבר ואני עושה איתו דברים אני זונה?! ואיתו.. טוב אני פשוט לא יכולה לעמוד בפניו. מה אני אעשה. וזה לא שזה כל אחד. עדיין הדברים שהיא אמרה מהדהדים לי בראש. "יא שרמוטה! מה את עושה לו היקי?!" אפשר לחשוב>< גם לי יש צרכים. ממש מעצבן אותי כי אם הייתי בן היו אומרים לי "איזה גבר גבר אתה". לבנות גם מותר להיות חרמניות לפעמים. וזה לא הופך אותן לשרמוטות. שמעתם?! אני לא שרמוטה! אז הקטע איתו עומד להפסיק כי בכל מקרה יש לו עכשיו חברה.. אבל מה אני יודעת, מה או מי יבוא מחר? ואני גם לא יודעת מה אני אעשה או לא אעשה איתו. אז אל תשפטו אותי. אנשים חושבים שהם מכירים אותי, שהם יודעים מי אני. אבל הם לא. ולמה בעצם? כי אני לא מספרת להם? כי אני לא מראה להם? אולי זה מה שעושה אותי כל כך בודדה? העובדה שאני לא נפתחת לאנשים ומראה להם מי ומה אני באמת. בטח יהיו כאלה שלא יאהבו את ה"אני" האמיתי אבל גם קשה לי להוציא אותו. גם ככה קוראים לי "מוזרה" "ילדותית" "תינוקת" "שרמוטה". אז אחרי שאני אראה להם את האני האמיתית אולי הם יתרחקו עוד יותר. ולא שאכפת לי מה סתם אנשים בבי"ס אומרים או חושבים עלי, אבל החברים <המעט> שיש לי כן חשובים לי. אני שומרת עליהם בתוך צמר גפן רק שלא יברחו. רק שלא יברחו לי=[

אני כבר לא יודעת כלום יותר. הפצע בלב שלי גדל וגדל. כל אחד שעובר עוזר לו לגדול ומונע ממנו להיסגר. לפחות עוד יומיים חופששששש! או לפחות בערך.

טוב עד פה להיום..

Me

אני כבר לא יודעת כלום יותר. מצד אחד המצב רוח שלי משתפר, מצד שני אני בדיכאון. איך זה הגיוני?|: הכול בבי"ס מתחרבש לי. אני תלמידה של 90 ופתאום כל הציונים שלי יורדים. טוב זה בטח בגלל שאני לא משקיעה יותר. מה שמזכיר לי שיש לי שיעורים באנגלית. חבל. גם מבחינה חברתית פתאום עד שהצלחתי להשתלב קצת, לבסס את עצמי קצת, פתאום הכול חוזר. אני שוב מרגישה הכי לבד בעולם. אני יושבת לבד בהפסקות. אני שונאת את זה. אני שוב מתחפרת במחשב ואם אין לי אותו אני משתגעת. זה מעגל קסמים. ככל שאני יותר על המחשב יש לי פחות חברים, ככל שיש לי פחות חברים אני יותר על המחשב.. בא לי כבר לברוח מהכול. לפחות לו טוב.

היום עשיתי את זה שוב. זה עושה לי טוב.

עד פה להיום..

הייתי.

גאד. יכול להיות שאני רואה שיפור במצב רוח באופק? מאוד מקווה. הוא מצא חברה, אהבה. אני ממש מאושרת בשבילו, באמת מאושרת שהוא יצא מזה ושטוב לו עכשיו. וכדאי לה מאוד לשמור עליו טובטוב אחרת היא תחטוף ממני! לא אתן שישברו לו את הלב שוב! ואני מקווה שאני אתגבר עליו בקרוב וגם אמצא לי מישו<: נימה אופטימית למדי, לא אופייני לי. טובנו נקווה שזה ימשיך ככה.

יאללה אם אני לא אלך לישון אני לא אקום מחר וזה לא כדאי כי יש לי בוחן בהיסטוריה>.>

לילה טוב =]

עד פה להיום.