|
כינוי:
אֵיְן. בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
התחלקות.
בתקופה קיצית זו נדמה כי לכל זכר בו חופץ לבי כבר מוצמדת נקבה זו או אחרת שלפעמים פוגעת בסיכויי ולפעמים פוגעת במוסר ובתפיסה העצמית שלי.
כשביום חמישי שיחקתי חלק אינטגרלי בצד של הבגידה שלא הכרתי עד אותו רגע כבר הבנתי שמשהו חדש צומח אל תוך העלילה שלי. ולפני שאתם פותחים עליי עיניים ופה אני רק ארצה להסביר ולהדגיש שעד יום שישי לא ידעתי כלל שהבחור תפוס, הוא לא דיבר על חברה. אז ביום חמישי זרמתי איתו, וביום שישי הוא הביא את החצי השני שלו לבר. וכן, מדובר על עמית השלישי מלפני שני פוסטים.
ומכאן אנחנו זורמים לליל שבת.
בחור מניאק, מהסוג שממש עושה לי את זה. בר, אלכוהול, דירה בפלורנטין, היילו3 עד שבע בבוקר. וחברה ממש חמודה שכבר יצא לי לפגוש בעבר ושלא נכחה באירועי הערב. כמובן שהמניאק הנרקיסיסט החמוד מאוהב בה עד מעל הראש אך לא מדבר עליה, כדרכם של המניאקים, וכשהוא כבר מדבר עליה ישנו ניצוץ כלשהו בעיניים שאי אפשר שלא לתהות האם הוא שם לא רק בגלל הסטלה. ואני לא יכולה שלא לקנאות.
לא בו ספציפית, והסיכוי שאני אנסה להביא למשהו איתו הוא אפסי ביותר. אבל קנאה כללית וכמיהה ללהרגיש נאהבת.
חסר לי קצת.
התחושה הזו שיש בי יותר מערמת איברים אלו ואחרים.
ותגליות חדשות ישנות לגבי האקס הכבר לא כלכך טרי אבל נוכחי בכל זאת גורמות לי רק לאבד מהתחושה הנשגבת. [ולא, אין פסיק במשפט. תקראו מהר ותאבקו לאויר.]
אני הולכת.
אני לא בטוחה לאן, אבל אני הולכת. עוד שלושה שבועות מגיע תאריך הגיוס.
וממש אין לי כח לשקוע בכל ההרהורים האלה רגע לפני הצבא. אז ויתרתי, אני הולכת.
ומי שרק רוצה מוזמן לבוא אחרי.
 עוד תמונה מצילומי הלילה. הפעם אחת בכיכובי, כי חצובות זה הכי אחי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
