למה דווקא היא?
הגרסא החדשה שלי שנושאת את אותו שם ואותו שיער וכרגע גם את אותו מעמד שהיה לי אז. מעין שחזור חולני של מה שקרה בינינו.
ואני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
נעולה בעבודה וחופרת לעצמי בשכל על עמית החדשה וגודי הישן.
אלוהים ישמור, לאן הגעתי?
***
[20:45]
עבר לי.
אחרי ארוחה טובה ושינה עמוקה שוב אני מוכנה להתמודדות עם משמרות לא הגיוניות ואקס חסר עמוד שדרה. נדמה כי הוא גם מתרפס מעט, אולי התולעת פיתחה רגשות אשמה מסוג זה או אחר מסיבה זו או אחרת. בכל מקרה זה לא אמור לעניין אותי מדי.
בינתיים אני אשחק אותה ראש קטן ואקיים את ההבטחה שנתתי ללי.
כי אני יותר מזה; אני לא אשים אותה במצב בו היא צריכה לבחור. בטח שלא כשנשאר לה רק שבוע בארץ לפני המסע הארוך שלה באירופה.
מוטיב ההחלפה בסיפור שלי מתחזק מיום ליום.