חזרתי, והיה מדהים.

אנשים חדשים, חוויות חדשות, הופעות חזקות, ובעיקר הרבה שקט. ואלכוהול.

הרבה השתנה בינתיים. בשבוע שפספסתי מאזן הכוחות בארץ עבר טלטול קל ושוב הולכת לעבור עליי תקופת הסתגלות, הפעם אני חושבת שאני מוכנה ומאויישת לכך. וזה שינוי מרענן לחלוטין.

את הזיון הטרנס-אטלנטי שלי קיבלתי, אבל את הבעיה השורשית זה לא ממש פתר. אתה עדיין לא יוצא לי מהראש ועמית החדשה מתחילה להראות כמו קונספט מאיים, בניגוד מוחלט לפתטיות שקשרתי אליה עד עכשיו. מעליב אפילו.

אולי טפטופים שלך יעבירו את זה יותר טוב, לראות ולהפנים שאתה באמת קיים; לא לראות אותך כל הזמן הזה הפך אותך למן רעיון מופשט ולא לבנאדם אמיתי עם כח אמיתי לפגוע, וכשראיתי אותך יומיים לפני הטיסה הצביטה בלב היתה קשה מנשוא. למזלי אני שחקנית מוצלחת יחסית כשזה מגיע למשחקי כוחות ותכניות הגנה והתקפה הקשורות באגו. אני צריכה להפוך אותך ליותר ממשי ואנושי בשביל לעבור את זה, ואני מנסה.

כמובן שזה קשה יותר כשחברתי הקרובה ביותר כרגע מתעקשת לשמור עליך כידיד אבל אני מתמודדת היטב עם תחושת הבגידה המזוייפת.

עוד בהמשך, חייבת לזוז.