|
כינוי:
אֵיְן. בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2008
עדיפויות.
כשסבא שלי מת אתם אפילו לא מצמצתם. כי זה היה ברור שזה יקרה, כי הוא רצה את זה הרבה זמן, כי ידענו. ואני זרמתי והפנמתי לקחים.
שמונה חודשים שהבעל של אחותו של אבא שלי צמח, ועכשיו הוא מת.
אז כן, הוא היה איש חשוב.
ונכון, בחיי לא ראיתי כלכך הרבה אנשים בלוויה אחת.
וזה עצוב, עצוב נורא.
אבל מה לי ולזה?
זה באמת כלכך נורא להתעניין יותר באייפוד חדש ובעבודה שלי?
אנשים מתים כל הזמן. כבר שמונה חודשים שאנחנו יודעים שהוא ימות.
ובפעם הראשונה בחיי אני מתחילה להבין למה אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת ולמה אני נמשכת לאנשים שאני נמשכת אליהם,
בגלל האמא הסתומה שלי.
לוקחת על עצמה צרות של אחרים ומתלוננת על כמה קשה לה, לפחות אני לא מתלוננת כלכך הרבה.
היא פשוט לוקחת את תסביך הקדוש המעונה לרמה חדשה.
נדבקת לכל הנפשות השבורות של העולם מסיבות לא מובנות.
וכשאני מבקשת שתעזור לי בדבר פעוט, כמו להזמין אייפוד עם האשראי שלה כי לי אין מספיק מסגרת בשביל תשלומים,
זה כבר מוגזם.
היא יכולה לשבת מול הצמח של גיסתה ולספר אותו ולעזור לה,
היא אפילו יכולה לבשל להם ולעזור לארגן את הלוויה ואת הבית,
היא גם יכולה לטפל יפה מאד בבנות הממזרות של אחותה,
ואח"כ גם להספיק לצחוק עליי כשאני מרגישה מקופחת.
כוסאמאשלה.
כוסאמאשלכולם.
אני צריכה זיון, אני צריכה להרגיש נאהבת, חיבה, משהו.
המצב מתחיל להיות נואש.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
