דבר ראשון זה אחלה שיר..

דבר שני זה מבטא כולכך הרבה דברים שאין לי שמץ מהם.. אני עצמי לא מבינה.. כאילו משהו צובט לי ת'לב..

יכול להיות שאח שלי באמת חסר לי? אין לי עם מי לדבר יותר.. אין מי שיעצבן אותי בתדירות גבוה, אין מי שיגרום לי לבכות מהשטויות הכי קטנות.. כן אולי זה ילדותי וזה הכי לא גיל 17 אבל זה אח שלי.. ולא אני לא מודה בזה שהוא חסר לי..זה רק יכול להיות..

מה יכול חוץ מזה לצבוט לי את הלב.. משהו לא מסתדר לא יושב בנוח.. אולי הצבא? שאין לי שמץ מה אני יעשה שם.. או הלימודים שאין לי מושג איך אני יסיים אותם.. אני ממש לא מבינה מה כולכך איכפת לי מזה כי אני אף פעם לא מתלוננת על זה.. רמת הביטחון שלי ירדה? כניראה שלא.. אני מרגישה חוסר של משהו.. משהו חשוב שכניראה קשה לי להודות בו בפני עצמי... אולי קשה לי שיש אנשים מסויימים שמתעלמים ממני או לא זמינים אלי שאני צריכה אותם.. כניראה עכשיו אני באמת מרגישה את החוסר הזה של להיות לבד.. טוב זה היה צריך לבוא מתישהו..

וזה מעייף אותי כולכך... המחשבות... החיים.. האנשים..הדיבורים..הפוזה.. אני..

אני פשוט רוצה שהכול יהיה איך שצריך להיות...

so why dose my haert feel so bad?

 - אח שלי מדבר על עליונות הגזע הגברי

אח שלי: " אנחנו בנינו הכול! מה אתן עשיתן? מה כבר יצרתן?" 

אני: "זיבולי שכל.. O.ם"

אח שלי: "רואה! "

אני :" כן..., אני רואה שאתה משתמש בזה הרבה.. -_-"

סטלה.. עברתי צו ראשון היום (שני) מ 8 וחצי בבוקר בערך עד איזה 12 וחצי 1 בערך.. כול הסיבוך היה איך לחזור לפ"ת.. כי הסיעו אותי לשם בגלל הסיבה האירונית שאח שלי התגייס היום...

הכול הלך סטלה לחלוטין, הכול היה חלק.. בדיקות וכו'.. פרופיל 82 שזה סבבה לגמרי.. המבחן של המחשב היה יותר חופר מאת חפירה..  לדוגמא הייתה שאלה כזאת של: מה המספר שבו המספרים הזוגיים נמצאים במקומות האי זוגיים, סמן את המספר השלישי שליד המספר הזה..

O.O הא?

כמובן שזה היה רשום יותר מבולבל וארוך..

שאלות במטמתיקה היו 90% ניחוש..

שאלות של אתה רוצה לשרת נענו בצביעות מרובה ובתשובה "כן"

אימות הנתונים היה מפגר.. "מזה כיסופים"

אני לא יודעת מזה.."

"נחשי,מה ניראה לך"

"דאגה?" "נסי שוב"

 "הזדקקות?"

"נסי שוב"

" אממ.. לדאוג"

"טוב.. יש עוד רעיונות?"

חוץ מזה שסיימתי קניתי טוסט שנתנו למישהי אחרת, אז חכיתי עוד והכינו טוסט עם זיתים (לא מה שביקשתי- אני וזיתים לא הולך טוב) ורק אחרי חצי שעה קיבלתי את הטוסט שלי! -________-"

שיחה בארוחת צהריים בין סבתא אחי ואני..

מה יותר מגעיל?

נקרופיליה(להזדיין עם גופות)

גילוי עריות( לשכב עם קרובי משפחה)

 אני חושבת שגילוי עריות יותר מגעיל ואח שלי חושב שנרוקפיליה יותר..מה אתם חושבים?

אה.. גם סבתא ואחי סיפרו לי שראו בטלוויזיה משקה ששמים אגודל בפנים, כאילו אגודל אמיתי של בן אדם, וגם צואה עם מלא שמן שאוכלים אותה, השאלה היא האם זה צואה של בע"ח או בנאדם..  O.ם

צואה וגילויי עריות זה 2 הסטיות שבאמת יש לי בעיה איתם.. גאד.. -_-"

נו אז..מה עדיף להיות נרקופיל או לזיין את אמא?

טוב... 350 שקל לקורס בהיסטוריה... למה לא עשיתי את הבגרות במקום לישון למה..??? -_-"""" שיהיה... במקום אני יכולתי לקנות 2 מכנסיים (לא שאני לא יקנה)..

בכול מקרה.. השבועות עוברים לי ממש ממש מהר שזה מטריד... אני מרגישה שאני לא מספיקה כלוםםם... 

יש לי נטייה ממש חולנית לבהות בבנים חתיכים..פשוט לבהות.. כמו שהגברים עושים שבחורות שוות עוברות לידם.. המוח שלי פשוט מתנתק.. אני מאבדת ת'צמי.. אני צריכה למצוא לעצמי מישהו חתיך אחד כזה שווה טילים.. ואני יהיה מאושרת.. :) לא משנה לי אם זה יהיה אחת מהחתיכים האלה שאני בוהה בהם.. *אני צריכה להסתובב יותר עם המשקפיים*.. למצוא לי אחד וזהו..:)

שישי שעבר היה סטלה לחלוטין חוץ מקטע של חצי שעה לערך.. אבל אחרי זה הכול היה לי ממש סבבה לחלוטין.. נהנתי מכול שנייה.. שתיתי מלא.. הסתובבתי עם מלא אנשים וחזרתי ב 4 וקצת לפנות בוקר..

אמממ..קניתי לעצמי מלא חולצות פשוטות ארוכות.. ורובן עם מחשוף ממש ממש נדיב.. :)

אלו ה suicidegirls הן ממש יפות הייתי רוצה להיות ככה.. ^^

suicidegirls- הן המודל שלי, הלוואי עלי.. :)

הייתם אומרים שיש פוטנציאל להיות suicidegirl? :)