לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגשמה עצמית?


אני עוד שניה נוגע.

Avatarכינוי:  מיכל הקטנה.

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2008    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2008

מלחמה


שנתיים אחרי.

הבן שלי מת, שנתיים.

שנתיים ממלחמה, מצפון לוהט מפצצות ויריות,

ממקלטים שהיו לבתים צפופים.

והבן שלי ניסע למנוע את זה,

אורן שלי, אהוב.

אורן שהיום כדי לראות אותו אני בוכה על קבר קר,

דמעות מלוחות שאומרות הכל.

 

וזה כאילו מישהו יושב שם למעלה וצוחק,

משחק שוב ושוב את משחק המלחמה המטורף הזה,

האכזרי הזה.

מצפון לדרום, דרום צפון.

עוד חיילים שלא חוזרים הביתה,

בקור ליד מוות מתקרב,

שם היה אורן, הבן שלי.

 

חגים, חופשות, ארוחות משפחתיות,

הוא חסר, והמחשבה שתכף עוד משפחה תגיע למצב כזה הורגת אותי,

בטח אורן מסתכל שם מלמעלה, המלאך שלי, ולא מאמין,

איך זה קורה לנו שוב?

מתי יהיה כאן שקט, הוא בטח שואל.

 

ואני כבר שילמתי את המחיר שלי,

את הדבר היקר לי מכל לקחת לי..

עזוב אותנו,

אנחנו רק רוצים שלום.

 

מיכל הקטנה.

("לא כדור מחבלים")

נכתב על ידי מיכל הקטנה. , 27/12/2008 19:45  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מתי גיא?


גיא יושב בחדר מסתכל לי בדיסקים,

ממלמל קצת פה ושם,

אני כ"כ רחוקה מזה.

והשם שהוא אומר, לפעמים נדמה לי שזו הרוח שבחוץ,

שהקור המתחמם של החורף עוטף אותי,

שאני אוהבת לשבת איתו בחדר כשהוא ממלמל ומסתכל.

ואז הוא מתיישב ליידי ומתחיל החלק הנעים,

והוא אומר את המילים הכי יפות ואז אנחנו צוחקים מעצמנו,

אבל לא עלינו.

גיא אומר שחורף בישראל זה לא אותו דבר,

אני מאשרת, אני אוהבת את האביב,

ואז הוא מחייך בשיניים מושלמות ואני אוהבת אותו.

 

-

 

גיא הולך לבית ספר ואני רואה אותו בכיתה,

אני שותקת והוא משפיל את המבט,

אני קרובה אליו יותר מתמיד והוא רוצה יותר,

ואני אי שם קבורה בספר מתמטיקה,

ושמה לב לכל תנועה שלו,

וכשהולכים הביתה הוא נותן לי נשיקה קרירה על הלחי,

ואני מחפשת מה לומר,

והוא כבר הולך הביתה.

גיא אומר שהוא רוצה להיות מאושר איתי,

אני מאושרת, במיוחד עם גיא,

ואז אני בוכה בדמעות שקופות ואני אוהבת אותו.

 

מיכל הקטנה.

("אמנם אין אהבה שאין לה סוף")

נכתב על ידי מיכל הקטנה. , 19/12/2008 18:41  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ממעמקים


ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
בשובך יחזור שוב האור בעיני
לא גמור, לא עוזב המגע בידייך
שיבוא ויאיר למשמע קול צחוקך.

ממעמקים קראתי אלייך בואי אלי
מול ירח מאיר את דרכך שוב אלי
נפרסו ונמסו מול מגע של ידייך
באוזנייך לוחש שואל.

מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.

מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחייה

 

מי זה קורא לך הלילה - הקשיבי
מי שר בקול אלייך - אל חלונך
מי שם נפשו שתהיי מאושרת
מי ישים יד ויבנה את ביתך.

מי ייתן חייו, ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחייה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך
ממעמקים.

 

(הפרוייקט של עידן רייכל / ממעמקים)

 

שתיקה לטובה, אני חושבת,

תקופה, תקופה

שתמשיך אם היא לא נגמרה היום.

מיכל הקטנה.

("רק אני צופה מהצד.")

נכתב על ידי מיכל הקטנה. , 12/12/2008 17:10  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

3,168
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיכל הקטנה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיכל הקטנה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)