הגשמה עצמית?

שניות, זמן, מה זה זמן?

זה כלום

ואת יודעת שמילה אחת יכולה להפוך את זה מקצה לקצה

מילה אחת

יש לך אומץ? אחת

אחת,שתיים,שלוש,ארבע,חמש שניות

כמו בכל שבוע, מצאתי את עצמי יושב מולה, בעצם שוכב על המיטה בחדר שלה,

בעיניים חצי עצומות חצי הוזות,

מביט בה יושבת זקוף, במרחק מה ממני, נזהרת ומסתכלת בי במבט היודע-הכל שלה.

יש בקול שלה משהו קצת מתנשא כשהיא שואלת אותי אם אני עייף,

כאילו היא כבר יודעת מראש את התשובה,

כאילו היא מכירה אותי הרבה יותר.

אני מחייך אליה בתקווה לקבל בחזרה חיוך,

שכרגיל קשה מאוד להשיג אצלה,

ומקבל סטירת לחי מצלצלת בצורת התעלמות כשהיא מפנה את המבט שלה ממני לעבר החלון.

מנסה לרקום לי בראש תיאוריות,

על מה היא חושבת עכשיו, ואיך היא עושה לי את כל הדברים האלה.

ואני מבקש ממנה שתביט עלי, והיא מביטה בי במבט קר,

ואני כאילו מרגיש את הרוח הקרירה שנושבת ממנה אלי בכל פעם שהמבט הזה מגיע.

היא קמה ואולי מנסה לרמוז לי ללכת,

ואני נשאר.

ואני רואה אותה מתלבשת ומסדרת את החדר שלה,

ואני יודע שהיא כבר עברה הלאה כ"כ ממזמן...

ואני עוד שם, כ"כ שם, כ"כ הרבה זמן כבר שם,

עמוק מדי בתוך כל הקסם שלה.

שואל את עצמי מי הקורבן הבא.

מיכל הקטנה.

("אני חושב שבשבילי היא אבודה")

קיבלתי את השרביט מעדי ואני צריכה לכתוב על עצמי 7 דברים שסביר להניח שלא ידעתם עלי.

למה לא, חוץ ממאיול לא הרבה קוראים כאן מכירים אותי,

אז 7 דברים:

1. אני הבת הכי קטנה במשפחה, מתוך שני ילדים.. האח הגדול זה דן, וכשהייתי קטנה הוא הפך אותי להיות כזו דפוקה כמו שאני היום, ולימד אותי כמעט כל מה שאני יודעת. אז אני אוהבת אותו מאוד.

2. אני שואפת להגיע למגמת מוזיקה בשנה הבאה, כי גיטרה ושירה זה חלק ענק מהחיים שלי, ושיהיה בהצלחה חמסה חמסה.

3. ההופעה הראשונה שאי פעם הלכתי אליה הייתה בכיתה ז', של מופע הארנבות של ד"ר קספר. מאז די התמכרתי ואני הולכת להמון הופעות, ומוציאה קצת יותר מדי כסף על זה, אבל נהנת מכל רגע.

4. אני כותבת, ובעיקר למגירה. פעם הראיתי לגיא ולמאיול כמה שירים, אבל האמת שזה דבר שמאוד קשה לי להחצין, וגם בבלוג אני בקושי ושמה את השירים שאני כותבת למגירה, ומפרסמת בעיקר קטעים.

5. אני לומדת גיטרה כבר 5 שנים, ויש לי בבית גיטרה קלאסית, חשמלית ואקוסטית, שאת כולן קיבתי לימי הולדת שונים מאמא ואייל.

6. מאוד קשה לי לזכור תאריכים, כי כמו שאמרתי דן הפך אותי לדפוקה, אז צריכים להזכיר לי הרבה מאוד דברים משמעותיים שאני נוטה לשכוח. את הימי הולדת של המשפחה המוצמצמת ושל החברים הטובים אני זוכרת.

7. אני ילדה ממש רגישה, ובוכה במהירות ובקלות, וכמעט כל דבר קטן משפיע עלי. לא הרבה אנשים יודעים את זה, ואני סה"כ מנסה להיראות חזקה בדרך כלל.

מעבירה את השרביט ל:

סתיו

מאיה

מישהי אחרת

tevel

זאתי עם החיוך

והאמת שזהו, לא פיתחתי כאן עוד הרבה קשרים בכמה חודשים שאני כותבת כאן.

שבוע טוב 3>

מרגישה את הרוח על הפנים,

השינוי מתחיל לדגדג לי את הגוף,

לאט אבל בטוח

אתה אמרת את זה,

לאט וסגור.

עיניים פקוחות הן ערות גם בחושך,

נצח זה עניין תמידי.

ואהבה לא קידשה שום אמצעי עד עכשיו,

ושום דבר לא השתווה לדבר אחר.

אבל האור המהוסס בזווית החלון,

הוא שמזכיר לך, שוב ושוב מזכיר וחוזר,

ההשקפה שלך היא החיים שתבנה,

ותיזכר כמה שהיה לך טוב.

-

שינוי מרענן, אה?

מיכל הקטנה.

("יש אור של כוכב מאיר ויש את אותו חלום")