הגשמה עצמית?

רק רגע אמא,

קצה של זכרון שחומק לי בין אצבעותיי,

החלשות, החלשות מדי.

חכי שאשמע את קולך בשירך הקסום,

שתחזירי אותי לחיים שנשכחו.

עוד מעט אמא,

אני מרגישה שמישהו מביט שם,

לא יודעת על מה לשים את האצבע

כי כבר הרבה זמן שהמצפן מצביע לכיוון הלב

והמוח, אוח, זה לא מפסיק לפעום במוח.

מיד אמא,

החלומות, ההזיות, המחשבות הצהבהבות,

השמש יוקדת בי חזק מאי פעם,

שכחתי מה זה לדבר איתו,

והזמן עוד לא נע משם.

את עוד כאן אמא?

לא רוצה ששום דבר ייעלם לי יותר,

שהכל יינעל ולא יוכל לברוח לי,

הוא היה כמוני,

ואני צריכה להמשיך להיות כמוהו.

מיכל הקטנה.

("הכרתי טיפותיו של הגשם")

[עריכה 7/4/09, 18:00]

מיכלי, אני לא רוצה לראות את המבט הזה.

איזה מבט?

המבט של המוטרדת. קרה משהו?

בזמן האחרון אני חושבת... עליו.

אבא?

כן, גם אתה?

כן.. לא נראה לי שזה צירוף מקרים ששנינו חושבים עליו דווקא עכשיו.

אני יודעת.. אני שונאת את היום הזה.

מכוערת, אני כאן בשבילך כל הזמן.

אני יודעת, מכוער.

בואי נעוף מכאן?

לאן נלך?

בא לי סרט.. כשרואים סרט לא חושבים יותר מדי.

אתה אף פעם לא. בוא נלך.

אני מת עליך אחות קטנה.

אוהבת אותך אח גדול.

מה הייתי עושה בלי האח הזה?