נקודת מבט שונה..

שוב לא עידכנתי הרבה.... הפעם סתם לא היה לי כוח....

במשך הזמן עבר עלי כ"כ הרבה... אהבה, שנאה, חשק לבכות, לברוח, לצחוק, לשמוח.....

נתחיל מזה שלא מזמן כשיצאתי ל"ביג" לקניות שמתי לב שיש יותר בנים וגברים מאשר בנות ונשים.... ועוד יותר היה מוזר לראות שהגברים נתקעים 3 שעות בתוך תא המדידה וכל שנייה יוצאים ושואלים את אמא שלי שבכלל לא מכירה אותם והם לא אותה אם זה מתאים להם... איזה אחד התלבט בין חולצה ורודה כהה לבין ורודה בהירה..... זה שיגע אותי כבר...עמדתי להעיף אותם משם... עד שאחד מהם סוף כל סוף יצא משם.....

מאוחר יותר בערב עשיתי הליכה עם ליאור.... היה נחמד...חוץ מזה שהוא התחיל לשיר לי באמצע הדרך...חחח

וחוץ מזה שהוא די איטי בהליכות...חח

באותו יום היה גם יום התלמיד ... שהיה משעמם ממילא... לא עשינו כלום.. לא הייתה איתנו אף מורה.. כל אחד והעיסוקים שלו.... זו השנה הכי משעממת והכי גרועה שהייתה לי אי פעם!!... =//

אבל מחר וזהו... החופש הגדול....!!!

ושנה הבאה 95% - 90% שאני עוברת לבי"ס אחר...ניראה לי אני אעבור למכללה בסוף...

שילשום היום עבר עלי די נחמד...

לא באנו לבי"ס בכלל ובבוקר באתי לעדן וממנה הלכנו לבי"ס יסודי (נווה שלום) עשינו שם מן שיעור כיף לכיתה ד'1 ... בגללם כאב לי הגרון והראש ועכשיו אני משתעלת בגלל זה... =/// 

ואז לא היה כוח לחזור לבי"ס אז הלכנו לקניון... אני לפני כן נסעתי עם כרמי לחווה שלה ועזרתי לה להתארגן לסמינר... =]

ומשם לקניון.... עזרנו לעדנו'ק לבחור מתנה לאמא שלה.... אחרי איזה 3 שעות קנינו לה מעמד סיני- יפני כזה לנר עם נר בתוכו וזר פרחים.... יצא יפה...

אני חשבתי לקנות לו מתנה.. סתם משהו נחמד שיכול לגרום לחיוך... אז קניתי לו צמיד יפה כזה וכרטיס ...

בבית החלטתי להתקשר אילו בשביל להיפגש איתו... בסוף הפלא' שלו לא היה זמין בכלל....

ואז אמא שלי באה והוציאה לי הזמנה לתערוכה... נזכרה באמת... אבל זה שימח אותי..אני נורא אוהבת תערוכות... פגשתי שם אמנים נוספים, את האחראית לתערוכה ומורה לאמנים.. מאוד אהבתי את זה.. ניגנו שם גם על פסנתר..יצא יפה... רצו שאני יציג שם גם את היצירות שלי אבל אני מעדיפה שבינתיים לא...

בלילה הוא נזכר להיתקשר אלי... חשב שאני אצא עכשיו באיזה 10 וחצי בלילה... ניראה לי ראה יותר מדי סרטים...

ואתמול כשיאנה שמעה שלא באתי לפעולה שהייתה כי הייתי בתערוכה התחילה לצעוק עלי כאילו היא אלוהים.... על דברים כאלה אני לא סולחת בחיים... ואם כן (ולא ניראה לי) אז אני לא שוחכת אותם....

רק אורי המתוק שלי הצליח לגרום לי לחייך .... תודה אוריי שלי...

 וזה בעצם הכל לבינתיים... ניראה לי...

אוהבת אתכם המוןן... גיבו... 33>33>