נקודת מבט שונה..
|
| 5/2007
אף פעם לא חשבתי שזה כ"כ יכאב.... ואז תישאר כזו ריקנות אחרי...
בחיים שלי אף פעם לא חשבתי שזה יכאב בצורה כזו..... ואז תישאר אחרי זה כזו ריקנות ואפילו דמעות לא יהיה לך.
עבר עלי כ"כ הרבה החופש הזה.... והכל עבר הכי גרוע שיש..
האקס שלי עדיין כ"כ כועס לי רק בגלל שאני כועסת עליו ונפרדתי ממנו עד שזה הפך לשנאה או נטירת טינה או משהו..... אני ממש מפחדת עכשיו.. בגלל האיומים שלו- אולי.... אבל יותר בגלל שאני יודעת שהוא יכול לממש את האיומים האלו....
והוא די התחיל עם זה.... שילשום לדוגמא הוא חיכה לי בקן של הנוע"ל עם ביצה במיוחד בישביל לזרוק עלי... ברגע שהתקרבתי לשם ועמדתי לחצות את הכביש הוא ניגש אלי בכזה זעם ואני אפילו לא שמתי לב שיש לו ביצה ליד, ופשוט ניפץ לי אותה בעורף...
לא מזה נעלבתי כמו שנעלבתי מהזלזול, מהכעס ומההתנהגות..... כי בכ"ז השנה זו הייתה הפעם השנייה שניפצו עלי ביצה...וזה כאב...
והוא העיז עוד להביא איתו את החברים שלו והם כולם עוד צחקו.... כ"כ נפגעתי...
כ"כ נמאס לי כבר לחיות...
וגם כשאני רוצה לבכות אני לא יכולה כי אין בי עוד דמעות...
הן כבר נגמרו לי... וזה מחניק אותי מבפנים...
דיברתי על זה עם המדריכה שלי - אחותי כרמי ועם המדריך שלי- אחי אליעד, ופעם הבאה שהוא מתקרב אלי מזמינים לו משטרה... וכבר הזמינו לו אותה לפני שבועיים בערך רק שבפעם שעברה הוא זרק אבנים...
דיי!!.... לא רוצה יותר להיזכר ולא לחשוב על זה!!
אבל בסוף אחרי שחפפתי והתקלחתי חזרתי לשם עם סיוון וג'סי (33>33> תודה רבה להן שהיו איתי כל הזמן שם)... וישבתי ודיברתי על כל זה ועל כל מה שמפריע לי עם כרמי... יא די עזרה לי אפשר לומר...
אני ממש לא רציתי אח"כ לחזור הבייתה לבד, וגם לא נתנו לי... -הוא- הציע לי ללוות אותי הבייתה, אז חשבתי לי שזה בסדר והסכמתי... כשהייו ליד הבית שלי סתם התחלנו לדבר כזה וממש אהבתי לדבר איתו.. זה היה נחמד ורומם לי את מצב הרוח שלי...אבל השחה הייתה די טיפשית אבל בו זמנית מצחיקה ונחמדה..
בסוף נפרדנו בחיבוק של ידידים וכל אחד לדרכו..
ואתמול שוב נפגשנו (אחרי יום) ליד הקן והמשכנו את השיחה שלנו עדיין סתם על שטויות וצחוקים כרגיל... ואחרי כמב זמן יצאנו לטייל והלכנו לרמב"ם היינו מול... ליד החנויות והיה נחמד כזה... אחרי כמה זמן הוא אמר לי מילים יפות שהעלו בי חיוך והאמנתי להן, באמת שהאמנתי כמו טיפשונת תמימה....
לפני שהייתי צריכה ללכת הבייתה הוא נישק אותי... הופתעתי...אז אחרי זה שאלתי אותו אם יש לו משהו להגיד לי.. הוא אמר שלא... ואז שאלתי אומו מה זה היה? למה זה?.. הוא שתק... חזרתי על השאלה שלי שוב... הוא ענה שזה סתם, זה היה כיף , עזבי, תשכחי..... אמרתי בהתחלה שאני אלך כבר לבד הבייתה ..(לומרות שפחדתי) בהתלחה הוא לא הסכים ואז פשוט התחלתי ללכת מהר הוא כנראה התעצבן ועזב אותי לבד....
זה כאב לשמוע מילים כאלו דפוקות.....רציתי שוב לבכות אבל לא הצלחתי כי לי היה לי יותר דמעות והרגשתי חנוקה מתמיד... לקחתי את עצמי בידיים והמשכתי הלאה....
היום הבנתי כ"כ הרבה דברים בבוקר... גם הבנתי שלא צריך לשפוט בני אדם כי זה יכול לקרות גם איתך... ביקשתי סליחה ממי שהייתי צריכה ויש עוד מישהי שממנה אני צריכה לבקש זאת...
טוב... חפרתי..
וזה היה יותר מדי ....
תגיבו.. 33>33>
אני ממש צריכה עידוד..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
