אין מלחמה הקיץ, אבל אם תרצו, יש מי
שמארגן לכם בידור בחסות קבוצת הזויים עם חרדת רדיפה חמורה. בשעה טובה קרה הEPIC FAIL
שלהם כאשר התורם הנוצרי האנטישמי
החליט שאפילו בשבילו "אם תרצו" סוטים מדי. ואנחנו כבר חשבנו שהריאליטי
של הקיץ יהיה יוסי גורביץ' מול חבורה של פשיסטים. נו שוין, לא ההזדמנות האחרונה
להתבדר שהרי אנחנו לא מדינה משעממת כמו קנדה בה הדאגות של אנשים זה ציד לוויתנים
ומיחזור נייר. לנו יש בעיות הארדקור! אנחנו אוכלים אשכי דרקון! ראאאאארררר
הפרשיה החדשה שמספקת חומר בערה
להתלהמות הקולקטיבית היא חרם האומנים על אריאל. הסיפור, בקצרה, הוא כזה: ישנו
התאטרון הקאמרי, ישנה התנחלות אריאל, ישנם שחקנים שמאלנים בקאמרי, חלק מאותם
שחקנים סירבו להופיע בהתנחלות כאקט מחאה. לעניות דעתי, אדם שפוי אמור להיוותר
מבולבל לאור תקציר הסיפור שנתתי מקודם, שהרי ברור כי קשה להכריע כאן האם האמנים
עושים מעשה מחאתי אמיץ ולגיטימי או שהשחקנים נוהגים בשפלות בכך שהם
"מלכלכים" את האומנות בפוליטיקה ופוגעים באזרחים. את רשימת הטיעונים
לכאן ולכאן אני משאירה לכם כתרגיל בית, וכעת אמשיך הלאה.
למרבה הצער רוב הקולות שנשמעים בישראל
אפילו לא מתייחסים לשאלת הלגיטימיות של המחאה ברצינות. הישראלים, כמנהגם, מגיבים
באלימות ובקוצר רוח: חרם! חרם על התאטרון הקאמרי! חרם על האקדמיה! חרם על אומנים
שלא שירתו בצמ"י! חרם על כל מה שלא מתיישר עם הקו האידאולוגי שלהם, אפילו אם
זו תהיה יד ימינם. ישראלים לא יהססו להחרים את כל התאטראות אם אלו יזעקו "די לכיבוש",
יחריבו את כל המוסדות האקדמיים אם יגלו שיש שם הגמוניה של דעות שמאלניות ויסגרו
אפילו את מוזיאון ירושלים אם זה יציג תערוכה שהיא, איך אומרים, "אנטי
ציונית". אבל אף אחד, משום מה, לא מודאג מכך. זה שטויות, הם אומרים, העיקר
שלא תשמחנה בנות פלישתים ולא תעלוזנה בנות הערלים.
בכל זאת עלי להסתייג ולומר כי חרם הוא
איננו המצאה ישראלית ואיננו המצאה של הימין, אם כמה מכם כבר רותחים מזעם על מלחכת
פנכה שכמותי. חרם הוא כלי יעיל להשגת מטרות פוליטיות וזה לגיטימי להשתמש בו למטרות
מסויימות ובמינון הנכון. הטענה שלי היא בעיקר כלפי הקלות שבה נסחפים ההמונים
להכרזת חרם על כל מה שלא לרוחם, ובעיקר על הקלות שבה מחרימים את שארי התרבות
הגבוהה שעוד שרדה פה. אף אחד כבר לא חושב שיקרה אסון גדול אם גוף תרבות כזה או אחר
ייסגר, שהרי גאווה לאומית כאן קודמת להכל, וגאווה לאומית מהסוג של בואו נראה
לערבים האלה מה-זה!
בישראל קיימת תחנת רדיו אחת ויחידה
שמשדרת מוסיקה קלאסית. קוראים לה "קול המוסיקה" והיא שייכת ל"קול
ישראל" שהיא רשת שידורי הרדיו הממלכתית של מדינת ישראל. לקול המוסיקה אין
כמעט מאזינים, ולראיה: יש שם בקושי פרסומת אחת ביום. חוץ מזה, בחיי היום יום כמעט
ולא תיתקלו באנשים שמאזינים לשידור החי של פסטיבל המוסיקה הקאמרית בעוד שאת דידי
הררי תשמעו בכל פינה, וה"קיצוניים" שמתנכרים לגלגלץ ולמוסיקה מזרחית
ירחיקו לכת עד ל88FM שהיא סוג של אלטרנטיבה שמציעה רפרטואר
שקצת חורג מהמיינסטרים. יוצא בעצם ש"קול המוסיקה" מבזבזת את כספי משלם
המיסים רק כי לישראל לא נעים להודות שאף אחד כאן לא שם זין על מוסיקה קלאסית.
אולי תגידו כי התחנה לא מוצלחת, מכל
מיני סיבות. אם כך, מה קורה באולמות הקונצרטים? באולמות הקונצרטים, רבותי, לא קורה
הרבה. משלמים הון תועפות על רמה בינונית למדי, צוברים קהל בדחק. הקהל שמגיע להאזין
לאופרות הוא בעיקר קשישים עמידים מת"א שיש להם מנוי לבית האופרה. קשה מאוד
למצא אדם שיספר לך על הקונצרט האחרון שהאזין לו או ההצגה שצפה בה. אין ביקוש, אין
היצע, כולם עסוקים בלצפות ב"ארץ נהדרת". התרבות המערבית הקלאסית דועכת
ואפילו אפשר לומר גוססת בישראל. התרבות השלטת היא תרבות רחוב והישראלים מתגאים בה
כל-כך שאפילו המציאו שם גנאי לאדם שחשובה לו התרבות המערבית הקלאסית - "פלצן".
פלצנים בישראל נשארו מעט. הם קוראים
את הספרים המיושנים שלהם בשפה לא שפה, מתפלפלים ברגשנות על ביצועים של רובינשטיין
ורעבים לתאטרון איכותי. התאטרון הקאמרי, לעניות דעתי הקובעת, הוא התאטרון המוצלח
ביותר שיש למדינה שלנו להציע ועליו מאיימים הישראלים בחרם, רבים כבר גמרו בליבם לא
לצפות יותר בהצגותיו, לבטל את המנוי. ידם היתה קלה על ההדק והכוח - הבריונות -
שהפגינו השחקנים כאשר סירבו להופיע באריאל כלל לא עשה רושם על הישראלים שממילא לא
מבינים מה כל הסיפור הזה עם תאטרון. שיסרבו עד מחר השמאלנים הפלצנים האלו, כי העם
לא צריך אותם עם כל התאטרון, התזמורות, המוזיאונים והאקדמיה שלהם. שימשיכו לחיות
במדינת תל אביב! אנחנו פה עם החומוס בפיתה וצביקה הדר, ומיכל אמדורסקי,
ו"השרדות", ומנגלים על החוף ליד הג'יפ אוהבים את ישראל!!!!!111
בבלוג זה
בכל הבלוגים
