איזו נפילת מטח. מאופוריה של סוף-סוף חופש למלנכוליה לילית. היה היום המבחן האחרון שלי ורציתי ללכת להתאמן לאחר מכן אבל כשהגעתי הביתה היה לי בור בבטן מרוב רעב אז אכלתי ואז פשוט נפלתי מעייפות. נכנסתי למיטה עם ספר אבל אני לא חושבת שקראתי יותר משני עמודים עד שהעיניים שלי התחילו להעצם אז זרמתי עם זה. אני זוכרת שבזמן ההירדמות המוח שלי עדיין חשב על תרגיל שהופיע במבחן וזה היה נורא. אחר כך חלמתי שאני ואבא השתמשנו במכונת זמן שהביאה אותנו עם המכונית לאיזה מסלול מפותל שאמור להיות רכבת הרים למכוניות ואבא כל הזמן החליק הצידה אבל איכשהו תאונות מרגישות ממש לא נורא בחלום. בשלב מסויים הגענו למקום כזה עם לופים, ממש נסיעה עם הראש למטה, ואיך לא - המוח הנוראי שלי דאג לשים שלט בניסה ללופ שמורה על המהירות איתה יש להכנס בשביל לא ליפול. אחר כך קרו דברים והיו שם אמריקאים ושער יציאה ואיכשהו אמא שלי התקשרה למרות שהגענו לשם בפאקינג מכונת זמן. בכל אופן, התחלתי להתעורר בשלב הזה אבל התעוררות משינת צהריים היא תמיד מוזרה כי הגוף כולו משותק, אני מרגישה רק חמימות נעימה מהשמיכה ובאופן כללי די מסוממת. אני שוקלת את העניין הזה של לקום אבל זה בלתי אפשרי כי באותו רגע אני רק מוח שמונח בתוך גוף חמים שלא יכול לזוז, אז אני נרדמת שוב.

זה הרגיש לי כאילו ישנתי הרבה, אבל בכלל לא ישנתי הרבה. קמתי עם תחושה שעברתי אונס מנטלי ובזמן השינה כל מיני קצרים ובאגים תוקנו במוח שלי. הייתי אפאתית לחלוטין, נדמה לי שדיפדפתי בין הבלוגים הקבועים על אוטומט והכל שם אותו דבר חוץ מהפוסט של דניאל. במומלצים אותו חרא, אבל הם כולם בני 16 ואני בת 22, מה אני עושה כאן לעזאזל? אבל מה אכפת לי בכלל, הלכתי לראות טלביזיה והקטע שאני לא רואה טלביזיה בדרך כלל, אבל עכשיו אני אראה כי על הזין שלי אני יכולה. ועל הזין שלי אני יודעת שאומרים לצפות בטלביזיה אבל קפצו לי. קיצר עשיתי תה ולקחתי לחמנית קינמון שכבר התקשתה כי נאפתה לפני כמה ימים, ולפני כמה ימים היא היתה אלוהית ועכשיו אחרי מיקרו היא נסבלת. יש כל מיני סרטים מפגרים בטלביזיה, למה עושים אותם בכלל? צריך להשמיד אותם ואת כל האנשים שצופים בהם. בMGM בדיוק הסתיים איזה סרט על אלכסנדר הגדול וזה היה מגוחך. אלכנסנדר נראה כמו חייל אמריקאי בלונדיני שזוף עם עור פנים חלק ועל הבגד שלו היתה רקמה תעשייתית של איזו תבנית מוקפדת. כולם היו כאלה מדושני עונג כאילו חיו חיי פיטנס ותזונה נכונה ולא מלחמות-יין-אוכל מעפן. ובלי קשר הכל היה גרוע בקשר לסרט הזה אבל הוא היה צבעוני והזוי כמו כמה סרטים סובייטים שאני זוכרת ולא מכירה את שמם.

המשכתי הלאה בערוצים. היתה תוכנית דוקו של זוג הומואים על המאבק למען נישואין חד מיניים. זה הצליח לרתק אותי כי הדוקו היה עשוי די טוב. הפשיסטים האיטלקים דווקא גאים להיות פשיסטים, לא יודעת למה בארץ הם כאלה מתוסבכים עם עצמם. וגם היו שם מלא קתולים. קתולים זה באסה. טוב, אנשים דתיים באופן כללי זה באסה. מה שבעיקר הפתיע אותי בכל העסק זה שהדת עדיין תופסת. כאילו, זה מגוחך לחלוטין אבל מפחידה החומה הזאת של אמונה. אני לא מבינה בשביל מה הם צריכים את הדתות האלה, אבל אני גם יודעת שאני לא מנסחת את השאלה נכון. שורה תחתונה היא שהפלא ופלא אני לא מסוגלת להזדהות עם אדם דתי. בסוף הראו קצת מצעד גאווה ונאמה שם אישה די מרשימה שהצליחה לרגש אותי, ולהזכירכם הייתי די אפאתית אז כל הכבוד לה. אני תוהה האם במצעד הגאווה בישראל יש עיסוק בפוליטיקה או שזו סתם מסיבה עם עירום ובלונים צבעוניים. כאילו, מוזר לי שמישהי לסבית או מישהו הומו לא מתעסק בשאלות מהותיות, זה הרי הדבר הטבעי לעשות כשאתה מוגדר כסטיה בחברה.

מצד שני, גם להומואים, כמו לקתולים, יש את הזכות לא לחשוב.

זהו. לא יודעת, יצא לי זרם התודעה כזה, "תתמודדו" איך שאומרים. אגב, אחר כך הלכתי לנקות ועוד כל מיני דברים לא מרגשים, אני לא מרגשת, אין לי כוח לרגש אתכן. אמא שלי תפרה לי ולה חצאיות חדשות, עכשיו יש לי חצאית יפה. ייאי לי, מחר אלך להתאמן בשביל להיות כוסית וזאת תהיה מנת האושר הקטנה שלי. וגם המבחן היום היה סבבה כך שבדרך חזרה על איילון צרחתי עם פרל ג'אם את פיית'פול. אז אולי יש תקווה,

עלי ללכת לישון.