תראו, זה לא שיש לי סנטימנטים לשפה הישראלית. סך הכל זו
שפה צעירה שנמצאת בתהליכי התגבשות. מה גם שזו לא שפת האם שלי: נולדתי לתוך שפה
אחרת ועם השפה האחרת הזו אמות, אפילו אם כיום אני מנהלת רומן ארוך טווח עם ישראלית.
מצד שני, הרומן ארוך הטווח הזה ממלא את מרבית חיי כיום. אני מדברת עם כל חברי בישראלית,
למדתי 12 שנים ועוד שנה וחצי בישראלית, אני כותבת בלוג בישראלית, אני קוראת על
פוליטיקה בישראלית. אין דבר יותר טבעי עבורי מאשר לתאר בישראלית את מה שאני חושבת
ומרגישה, וזה יהיה הגיוני להניח שכל אדם אחר שחווה את המציאות שלו בישראלית ירגיש
כמוני.
באופן מפתיע, קיימת תופעה די רחבה של ישראליות וישראלים (שאינם מהגרים
ממדינות אלנגלוסקסיות) שמעדיפים להתכתב ביניהם באינטרנט באנגלית. עכשיו, אני לא
מדברת פה על פורומים בינלאומיים ולא על בלוגים שפונים לקהל יעד מארצות שונות. ברור
לי ומקובל עלי שאנגלית היא השפה הבינלאומית. אני מתכוונת לאותה תופעה של ישראלים
שיושבים מול הפייסבוק שלהם, עם כל 200 החברים דוברי הישראלית שלהם וכותבים סטטוסים
באנגלית עילגת; שבצ'אט או פורום כמה חברים פתאום מחליטים להרגיש קוסמופוליטים
ומתוחכמים ע"י כתיבה באנגלית. או למשל: שפונה אלי בהתכתבות אדם, שפנים מול
פנים או בשיחות טלפון תמיד-תמיד דיבר איתי ישראלית, ועכשיו פתאום הוא החליט ש"הוא
רגיל לדבר באנגלית". סלי-חה? על שום מה ולמה? איזו מן טרנספורמציה מוזרה המוח
שלך עובר ב"כניסה" לאינטרנט, שגורמת לך להרגיש יותר נוח עם אנגלית? למה בחיים
האמיתיים אתה לא עובר ספונטנית לאנגלית?
אתן יודעות מה? מילא. הייתי אומרת מילא אם האדם המפוצל ש"יותר
נוח לו באנגלית" באמת היה מפגין יכולת ביטוי גבוהה, לפחות ברמה של שפת אם. במקרה
הזה הייתי אומרת שיש פה נושא למחקר מדעי: האדם בעל שפת אם שניה במרחב האינטרנטי.
אבל הוא לא! אני רואה איך האדם מולי מתפתל ומנסה לנסח את עצמו בשפה שזרה לו,
לעיתים קרובות מתרגם מילולית משפטים מישראלית, עושה טעויות דקדוקיות, מסבך משפטים
יתר על המידה ומשתמש בביטוים בלי הקשר מתאים. זה לא שאני שולטת באנגלית ברמה של
שפת אם. אני שולטת בה ברמה מספיק גבוהה בשביל השימושים היומיומיים, אך לא בשביל
לבטא את עצמי בצורה הטובה ביותר. אז אני לא משלה את עצמי. קל לי לדבר ולכתוב
בישראלית, לכן אדבר ואכתוב בישראלית. ברגע שאגור במדינה דוברת אנגלית, אאמץ את
האנגלית לחיקי וללשוני. למה לי לעשות צחוק מעצמי?
אל תביאו לי עכשיו את הטיעון שפעם, לפני שנים רבות, היתה בעיה עם
תמיכה של מחשבים בישראלית, הכל באינטרנט היה באנגלית, אין יוניקוד יש דייל-אפ
קשה-קשה. אנחנו בפאקינג 2011!!! יש היום אפילו כתובות אינטרנט בישראלית! קהילת
האינטרנט לא מורכבת ממספר מצומצם של חנוני מחשבים שמפאת מחסום השפה נאלצים לדבר
ביניהם באנגלית. היום כבר כולם פה. אם לא כולם אז הרוב. תראו את הטוקבקים בוואינט –
בחיי שכולם כבר הגיעו.
לא רוצה לשתף פעולה עם קרקס העילגות הזה. בכנות? לוקח לי יותר זמן
לנסח את עצמי באנגלית מאשר בישראלית. אני מוכנה להתערב שגם לכל העקשנים שמשום מה
"יותר קל להם באנגלית" לא באמת קל יותר באנגלית. פשוט ההבדל הוא שאני
שלמה עם עצמי ועם מה שאני יודעת ויכולה, והם – עדיין מחפשים להפגין איזו עליונות
אינטלקטואלית ולעשות רושם על אנשים.
הערות מנהליות:
- חברנו, הבלוגר קרוקודיל גנה (AKA קרוק), עזב אותנו. הוא סגר את הבלוג ונעלם. כעת הוא ככל הנראה ממשיך להסתובב לו במונטריאול (?), קנדה, מעריץ את טיילור סוויפט, פותר תסביכים אישיים הקשורים במשפחתו והוגה מחשבות פילוסופיות. קרוק, אם אתה קורא כאן, אתה תהיה חסר לנו!
- עוד לא תמה תקופת המבחנים שלי, אך פתחתי את הבלוג למבקרים בעקבות הבקשה של spdr לקבל גישה לאחד הפוסטים. אז הנה, אתה רואה? גם קיבלת גישה וגם פירסום! נהנה P:
- מי שרוצה הרשאות לכתוב תגובות ללא סינון יכול לנסות את מזלו ולהגיב עם היוזר המזוהה שלו. רמז: דניאל ופרוסקריפטור!
12.2
לא רציתי להפוך את זה לפוסט נוסף, אבל היום הרגשתי ש: א' העולם קטן (ידוע, אך ראוי לציון), ב' יש צדק ב"מומלצים" של ישרא ואני תרמתי את חלקי בהופעתה של דניאל שם.
זהו. אווווווף שיגמר כבר הסבל הזה אני בכלל שונאת מתמטיקה שונאת מחשבים שונאת הכל הכל איכסה חסר תכלית ביב שופכין שצעדתי לתוכו מהאינרציה מחוסר מחשבה מחוסר מקוריות מחוסר כשרון מחוסר שכל.
טוב, סתם, אני אשתפר והכל עוד מעט :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
