לא רוצה. לאאאאאא רוצה. לא רוצה שהחופשה הזו תיגמר כל-כך מהר. טוב, נשאר לי עוד איזה שבוע ימים עד שאצטרך להאזין לאיזה פרופסור משעמם וממורמר חסם קסם אישי מספר לי על מודלים דמיוניים שגורמים למודלים דמיוניים אחרים "לעשות הגיון" כשאת כל זה אנחנו צריכים לחיים שלנו רק בעקיפין-עקיפין כי ככה אפשר לחשב מסלול בליסטי וככה אפשר ליצור במחשב דמות של אלפית ירוקה וכוסית עם שריון על הפטמות; וככה – אתה יודעים בשביל מה עוד צריך מתמטיקה? בשביל שמטוסים יצליחו להמריא ולנחות ביעד ואנחנו ממש צריכים את זה מחר, אז כדאי שאהיה אסירת תודה למתמטיקה ובעצם גם למחשבים כי זה ענק הקטע הזה של כרטוס אלקטרוני ושל בדיקת דרכון ביומטרית, ושלא לדבר בכלל על כל מחשבי האמבדד של המטוסים. אגב, ידעתם שהמטוס F15 מתוכן ככה שכשהוא לא במצב טיסה ניתן לשחק בו סנייק?

אז כן, ניחשתם נכון, אני נוסעת. שוב. והפעם אני לוקחת את פרוסקריפטור איתי אז תתייבשו בשקט, לא יהיו לכם עדכונים. אחר כך התור שלי לסבול. בטח בתחילת שנת הלימודים אני אוכל להביט בשעשוע על הפרצופים המבוהלים של תלמידי שנה א'. כל אחד שם חושב שהוא שונה ומיוחד, כמעט לכולם יש איזו פנטזיה רומנטית לגבי האוניברסיטה, כמעט כולם מכריזים בגאווה שהם הולכים לחרוש השנה ולהצטיין ושהתכנון שלהם הוא להשאר באקדמיה. טינג-אה-לינג! טינג-אה-פאקינג-לינג! אתם חיים בערוץ ההסטוריה, פה זה לא האקדמיה של אלפטון. פה זה... אני אפילו לא יודעת מה זה פה, אבל זה לא המקום שחשבתם שהוא. זה לא שיחות סלון דילטנטיות על פילוסופיה ולא הגות של שיכורים על האינסוף ותורת המיתרים. גם לאהבת החוכמה אין הרבה קשר. גם הספריות הגבוהות אין להן את הקסם של הוגוורטס. כאן מכשירים מתכנתים ומהנדסים והחומר האנושי הוא די משמים.

יש אזעקה. אוקיי, יש אזעקה. אני ברעננה, למה יש אזעקה? לאן אני אמורה לרוץ? אולי זה תרגיל של ריצה למקלטים בבית הספר הדתי שליד הבית שלי. אני שומעת אותם ממשיכים לשחק במגרש. האזעקה לא מפתיעה אותי ואין לי כוח לרוץ לשום מקום. הנה, לא נפל כלום. לא מזמן פתחנו את ערוץ 22 והיו שם שתי פרסומות אחת אחרי השניה: "ישראל מתייבשת  +חסכמים" ואיזה מבצע של פיקוד העורף. כאילו, זה אבסורד. זה טירוף. המאנייקים רוצים לבוא לבית שלי ואחרי שהם כשלו בניהול משק המים הם עוד ישימו לי איזה מכשיר מטומטם שימנע מהברז שלי לעבוד כמו שצריך. לא תודה, אני לא מבזבזת מים. אני משתמשת במים. כל המים שאני צורכת זה מים שאני צריכה. תקפצו לי. ופיקוד העורף. שכרו נערה נאה לדבר בקול מתקתק בעגה סחית וזה לרגע נראה נורמאלי. שום דבר פה לא נורמאלי, והישועה היחידה היא במטוס.

גאולת הפלדה:

זמזום מנועים,

ציפור ענקית  דואה במרומים.