לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

manorka`s life


dont worry, be penguin

Avatarכינוי:  penguin woman

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

אישה- לא מילת גנאי (מבט על שובניסטיות)


"אני זוכרת שפעם פלרטטתי עם קתוליות, כשיצאתי עם בחור שבילדותו היה נער מקהלה, ונראה שהפיק משהו מכל העניין. לקחתי כמה ספרים וכתבי עת מהכנסייה המקומית והתחלתי לקרוא. קניתי פחות או יותר , את העסק עם מרים הבתולה, והייתי בתהליך של שכנוע עצמי שבכל זאת יש משהו בדת שלוקחת אישה כל כך ברצינות.

אבל אז קראתי אנקדוטה משעשעת באחד מכתבי העת האלה, על פעם שהאפיפיור יוחנן השני ביקר באיזו עיר, והנזירות שהיו אמורות לבשל בשבילו פישלו, ובסוף הגישו לו צ'יפס. ברור שהפואנטה המצחיקה היא שהאפיפיור אכל צ'יפס, אבל אני התרשמתי דווקא מזה שלאפיפיור יש נזירות שמבשלות בשבילו. מנהיגים דתיים לא אמורים להיות איכשהו חכמים מכולנו? ואז הבנתי שאין שום דבר מיוחד במערכת הזאת, ושם דבר לא עושה אותה עמוקה יותר או מצוינת יותר משאר החברה. אם אדם שהקדיש את כל חייו למחשבה על טוב וצדק ואמת, עדין מצפה שנזירות יבשלו בשבילו את הצ'יפס (שהרי, לנזירות אין שום דבר טוב יותר לעשות, ואף אחת מהן ממילא לא תהפוך לכומר, או אפיפיור, כי נשים לא מספיק טובות לזה), אז משהו שם שגוי מאוד. איך ייתכן שהוא החמיץ את הקטע על כך שכולם שווים בפני אלוהים? אם ככה חושב הקתולי החכם ביותר, אני לא רוצה לפגוש את הטיפש ביותר.

אולי זה דומה לעיקרון האנתרופי, אבל אני אישה, ואחרי התנסות של שנים אני יודעת שאני מסוגלת לכל דבר שגברים יכולים לעשות, מלבד דברים שדורשים במפורש פין (כמו השתנה בעמידה). כלומר, זה מובן מאליו כל כך שנשמע טיפשי לחזור על זה, קצת כמו לומר ' לכל בני האדם יש ראשים' . אז מה הדת יודעת עלי שאני מחמיצה? האם מראש אני שווה פחות באיזה אופן? אבל זה לגמרי שטותי. איך דת שמתיימרת להיות עמוקה יותר מכל דבר אחר, מגלה פחות הבנה על האנושות מכל מחלקת כוח אדם במדינה?" (מתוך הספר "סופו של מיסטר Y" מאת סקרלט תומס. עמ' 344-345).

 

אני חושבת שזה אחד הקונפלקטים בעיקריים שיש לי עם הדת. ז"א, כאן מדובר על נצרות, אבל יש את זה באופן חזק גם ביהדות. ואפשר לומר שזה יותר בצורת ההתנהלות שלה.

הרבה פעמים אני אומרת שכן, אני מאמינה באלוהים, אבל לגבי הדת יש לי הסתגיות, וזו אחת מהם. למה לבחורה אסור לשיר? למה בחורה צריכה לגזוז את השיער שלה אחרי שהיא מתחתנת? למה היא צריכה ללבוש שקים כדי שלא יראו אפילו במעט את צורת הגוף שלה?

(אני כמובן הלכתי על החרדים הקיצוניים). למה ברוב הגדול של זרמי הדת בחורה לא יכולה לעלות לתורה, או להיות רבה (אם הבנתי נכון רבה זה רב שהיא אישה, ורבנית זה אישתו של הרב) והיא טובה רק לנקות, להכין אוכל ולגדל ילדים תוך שהיא מולידה אותם בקצב מסחרר ?

 

זה בכל דת, גם בנצרות, גם ביהדות, גם באיסלאם ואפילו בבודהיזם (זה מתואר בדיוק בקטע אחרי הקטע שציטטתי בספר). איך האנושות הגיע למסקנה שגברים טובים יותר?

אני משערת שזה הגיע מכך שפעם המלך היה זה שעומד בראש המלחמה, והיה צריך כוח פיזי, דבר שמה לעשות, לגברים יותר קל להשיג (כמובן שאני מכירה בנות שירתקו לריצפה גברים ב2 שניות, לכן אני אומרת להשיג, לא יש).

אבל מאוחר יותר? בחברה המודרנית?

 

יוצא לי להתווכח המון על הנושא הזה, בעיקר גם גברים, כי מה לעשות שאני מכירה גם שובניסטים, ולמדתי לתת להם כאפה בראש ולא להתקפל שאומרים לי "למטבח אישה"

הטיעון הגורף של הרבה מהגברים האלה הוא שבכל עמדות המפתח כיום עומדים גברים, אפילו במקצועות "נשיים" כמו בישול.

אבל הטיעון הזה לוקה בחסר. תקנו אותי אם אני טועה (כי אני מתבססת על זיכרון כאן), נשים לא ממש יצאו לעבוד, בעיקר לא בעבודות שנחשבו "גבריות" (כלומר הכל חוץ מבישול נקיון וכד') עד מלחמת העולם הראשונה, שבה רוב הגברים יצאו למלחמה והרבה מהם נהרגו, ואז היה מחסור בכוח אדם ונשים התחילו לעבוד.

 

וגם אז אני די בטוחה שההיקף לא היה כל כך גדול, אבל גם אם ניקח את התקופה ההיא כנק' הפתיחה של נשים בשוק העבודה, לגברים יש מאות שנים של "פור" עליהן. ומכאן- בעל מפעל לייצור נשק יעדיף גבר על אישה פשוט כי זה יותר טבעי לו, גברים עובדים במקומות כאלה שנים רבות ונשים.. לא. לא כי הן פחות טובות, פשוט כי התרבות והחינוך גמרו לזה.

לא שעכשו המצב מזהיר או טוב במיוחד. גם עכשו, העדיפות לגברים גדולה יותר בגלל קבעון לא ברור במוח של אנשים.

אפשר לקחת דוג' מאוד רלוונטית- ציפי לבני. האישה הזאת עשתה כל כך הרבה, והשקיעה כל כך הרבה במדינה הזאת, לא פחות מכל גבר אחר. עדין בכנסת לועגים לה על כך שהיא אישה וחשבו שהיא לא יכולה להיות ראש ממש בגלל זה (ואת זה אני יודעת מתוך כתבה שקראתי). ואם זה קורה אצל האנשים שמנהלים את המדינה שלנו, שאמורים להוביל אותנו- ברור שזה יקרה במקומות  נמוכים יותר. נשים לא נמצאות בעמדות מפתח לא כי הן פחות מוכשרות, פשוט כי השובניזם עדין זורם בדם של החברה הזאת, ולנשים קשה הרבה יותר להתקדם. (ואם אני לא טועה- יש גם הסבר פסיכולוגי למה גברים יעדיפו להעסיק גברים).

 

גם מחנכים אותנו לזה באיזשהו מקום, משהו בכל האגדות, בסיפורים, במשחקים ואפילו בשירי ילדות ("אבא הלך לעבודה...") מחנך אותנו לשבת בבית בעוד הגבר עובד ומתקדם. מחנך אותנו שיש לנו מקום מסוים בעולם הזה, והוא קטן יותר ושולי יותר.

 

זה מהדברים שמעלים לי את הסעיף. ברוך השם אני יודעת מה אני שווה. ואני יודעת ששום גבר לא יותר טוב ממני רק מעצם העובדה שלו יש איבר מין שונה ממני. אמנם המוח שלנו עובד באופן שונה (מוכח מדעית) אבל אף אחד לא אמר שאופן מסוים מוצלח יותר.

ואם מישהו אומר לעצמו אחרת, אני יכולה להגיד לו בוודאות שזה בגלל שהוא לא מרגיש מפסיק טוב. אם הוא היה מרגיש שהוא באמת כל כך מוצלח וטוב ממני, הוא לא היה מרגיש שום צורך לכפות עלי לנקות ולבשל בשבילו, או להביע דעה, או להתקדם או כל דבר אחר. כי במילא אם אני אנסה אני לא אצליח. אבל אני חושבת שדווקא כי הוא יודע שיש מצב שאני אצליח (לא כי אני אישה, פשוט כבנאדם) אז הוא  מנסה לסגור אותי בקופסא הזאת.

 

ולסיכום- זה נכון שכיום רוב מי שמנהל את העולם הם גברים- ותראו מה נהיה ממנו (מלחמות, שחיתות וכו').

 

השתתפתי פעם בסרט עצמאי שנקרא "ארדאה" , שמספר בין היתר על חברה שובנסטית, ועל אישה שרצחה את בעלה והתחזתה לגבר וכך המרידה נשים נגד הבעלים הרודנים שלהם.

המשפט שלי בסרט היה "אל תקרא לי אישה" שאותו אמרה הגיבורה לפני שרצחה את בעלה, אחרי שהוא היה משעבד אותה ומכה אותה וכל הזמן פונה אליה "תעשי ככה וככה אישה!" ככינוי גנאי.

אז אני אומרת- אתה יכול לקרוא לי אישה, אבל אל תשתמש בזה כדי לקרוא לי למטבח :)

תשתמש בזה כמחמאה, לא כגנאי. אני אישה ואני גאה בזה. מאוד אפילו.

 

יצא פוסט מאוד ארוך, אבל לא יכולתי להתאפק.

מנורקה

 

 

 

נכתב על ידי penguin woman , 23/3/2010 14:32  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מנורקה ב-25/3/2010 14:57
 



לצאת מהאנושיות


שני יסודות/זלדה

הלהבה אמרה לברוש

כאשר אני רואה

כמה אתה שאנן

כמה עוטה גאון

משהו בי משתולל

איך אפשר לעבור את החיים

הנוראים האלה

בלי שמץ של טירוף

בלי שמץ של רוחניות

בלי שמץ של דמיון

בלי שמץ של חירות

בגאוה עתיקה וקודרת.

לו יכולתי הייתי שורפת

את הממסד

ששמו תקופות השנה

ואת התלות הארורה שלך

באדמה, באוויר, בשמש, במטר ובטל

הברוש שותק

הוא יודע שיש בו טירוף

שיש בו חירות

שיש בו דמיון

שיש בו רוחניות

אך השלהבת לא תבין

אך השלבת לא תאמין.

 

למדתי את השיר הזה למבחן בספרות

פעם ראשונה שאני קוראת אותו (לא הייתי בכיתה שלמדו אותו)

ומשום מה הוא ממש נגע בי, בניגוד לכל יצירה שאי פעם למדנו

משהו בו היה כל כך קסום שאפילו הבי"ס לא הצליח להרוס אותו

הדיאלוג הזה בין האש לברוש

הרצון הזה להתפרץ, לשרוף הכל. לשרוף את הממסד

לצאת מהגבולות, לצאת מהתלות

לצאת מהאנושיות.

כי למרות שתמיד המילה "אנושיות" מתחברת עם חמלה, אהבה שמחה ודברים טובים

עכשו אנושיות מתחברת לי עם אנוכיות, אגאיסטיות, רצון לכוח , הרס, וטיפוח אגו

שיש בכל אחד . כמה שנלחם בזה זה תמיד שם.

וזה משגע אותי... אני בכלל מרגישה קצת משוגעת לאחרונה

נחנקת כמעט בכל מקום. כל הזמן מחפשת לברוח לאנשהו, לברוח מעצמי

ופיתוי לברוח ליורי, לצפון, מאוד גדול. רק לא אפשרי בקרוב.

כי אפילו אני לא מבינה אותי. אני צריכה שיתרגמו לי .

ומזל שיש את גל שעושה את מלאכתו נאמנה. אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו

מזל שאני מוקפת חברים ובןזוג שאוהבים אותי כל כך, שלפעמים אני לא בטוחה שזה מגיע לי

ורציתי כל כך לצאת מהאנושיות

להתגבר על זה

אני מנסה בכל הכוח, באמת.

החיים שלי כל כך טובים  ואני ביצר של הרס עצמי לא מוכנה לראות את זה

משהו בי רוצה לטחון את הכל לאבק ולהתחיל מחדש

אבל לא מוכן לוותר על כל ההשגים

אין פלא שאני מרגישה משוגעת. רק קצת.

 

אם לא אמרתי כלום אל תשאלו שאלות, כי כמו שאמרתי, קשה לי לתרגם את ההרגשה למילים.

אני בסדר, רק קצת מסתחררת עם עצמי. זאת תקופה של הרבה שינויים, וזה קצת קשה.

 

אני לא מאמינה כבר ב"יהיה טוב".

אני מאמינה ב"אני אגרום לכך שיהיה טוב".

כי כמו שאני מטיפה לבנאדם מסוים הרבה זמן שרק הוא ישנה את מה שכואב לו

כך גם אני מאמינה שאני צריך לעשות.

אני אסדר את המחשבות והכל יהיה בסדר

זה לא מוחשי, זה לא באמת, זה רק במחשבות

ואם זה לא מתרגם לשפה, זה לא באמת קיים

 

מנורקה

 

 

עריכה:

נרגעתי. זה היה רק מצב רוח כזה שתקף אותי

מרגישה פחות משוגעת, פחות רוצה לברוח

לאט לאט הכל יחלחל וישקע, ויסתדר, ואני יגרום לכך שיהיה בסדר.

נכתב על ידי penguin woman , 21/3/2010 13:57  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מנורקה ב-23/3/2010 14:25
 



בעולם מקביל


לפני כמה דקות שמעתי ברדיו את השיר "במרחק נגיעה מכאן" של יזהר אשדות.

 

"התקרה בו כחולה וכחולים הקירות
ותלויה בו מראה, שמראה מה היה יכול להיות

בעולם מקביל, שם אנחנו אוהבים תמיד
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה
בעולם מקביל, שם הלב אף פעם לא רגיל
במרחק נגיעה מכאן, במרחק נגיעה מכאן"

 

השיר הזכיר לי את המחשבות שלי על עולם מקביל

אני חושבת שזה התחיל כששמעתי את השיר הזה בדרך לבי"ס, בכיתה ט', או אולי זה היה ח'?

בכל מקרה ששמעתי אותו חשבתי על אותו בחור שאהבתי אז (לא בטוחה מי כבר, כי אני לא בטוחה בזמן)

וידעתי שזה יקרה רק בעולם מקביל. אף פעם לא במציאות.

 

השיר גם גרם לי גם לחשוב על מישהו שכל כך רציתי להתקרב אליו, ולבלות בחברתו, ולחבק אותו, גם בסביבות כיתה ט'

וקיבלתי את זה רק הרבה יותר מאוחר. בכיתה יא' . שכבר לא היה לזה משמעות בעיניי. שהוא כבר היה רק עוד ידיד בשבילי.

ואני שמחה שזה היה רק אז, שלא הייתי הורסת את זה ברגשות, ועכשו אפשר סתם להיות חברים טובים.

 

ושנתיים-שלוש אחר כך, כשאיבדתי דבר שהיה כל כך יקר לי באותו הזמן

כתבתי על עולם מקביל, בו שום דבר לא קרה, והחיים המשיכו במסלול שרציתי שימשיכו בו

עולם בו לא היה שום עצב, ושום כאב.

אבל גם אז כתבתי שיש בטח סיבה לא נראית, שבגללה העולם המקביל הוא לא העולם הזה.

 

כברהגעתי למסקנה הזאת מס' פעמים במהלך החיים שלי

שאני שמחה שהעולם שלי הוא לא העולם המקביל.

אני שמחה שאותו בחור בכיתה ט' או ח' לא אהב אותי חזרה, ושלא הייתי חברה שלו

כי מי שזה לא היה זה כנראה לא היה הולך (כל אותם בחורים לא היו בחירות נכונות במיוחד לדעתי)

ואני שמחה שאיבדתי מה שאיבדתי

כי צמח מזה רק טוב. ובכל מקרה זה לא היה נכון בשבילי

במיוחד כשבראש עברה לי המילה "מסכנה"

והרבה פעמים אני רוצה שהכל יילך אחרת

ורק אחר כך מבינה שטוב שקרה מה שקרה. כי החיים ממשיכים, ויש ליטופים שגוברים על כל מכה

אז אני שמחה שהחיים שלי הלכו כמו שהם הלכו.

לפעמים יש להם דרך מוזרה לתת לך מה שאתה כל כך כמהה לו.

 

מנורקה

 

נכתב על ידי penguin woman , 17/3/2010 13:58  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מנורקה ב-19/3/2010 16:24
 



לדף הבא
דפים:  

6,988
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לpenguin woman אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על penguin woman ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)