manorka`s life

*לנסות לקבוע פגישה איתך באמצע השבוע זה כמו לנסות לקבוע פגישה עם האפיפיור

*כשאתה רואה צורה גיאומטרית כלשהי, לא משנה איפה, בראש כבר רצות לך בניות עזר ואיך אתה יכול למצוא זוויות

*לפחות 3 פעמים כמעט נתקעת בעמוד כי למדת מהכרטסיות תוך כדי הליכה

*יש לפחות 5 אנשים ששכחו איך אתה נראה בחודשיים האחרונים

*כמעט עשית לינץ' במישהו כי הוא אומר שהבחינה שלך עוד חודש (היא עוד שלושה שבועות ויומיים!האמפפ.).

*אתה אומר משפטים כמו "ואי, הילד הזה הוגיע אותי כל כך.. מה זה המלקוח הזה? שאני לא אתן לנבער הזה אניפלאה בראש"

*ואתה אשכרה מבין מה המורה בספרות אומרת

*אתה פועל בגישה של "יש דבר חשוב ודחוף ביותר שצריך לעשות ולוקח יותר מ2 דקות...? זה יחכה חודש, נכון^^? יופי"

*המוח שלך נהפך לספגטי לפחות פעמיים בשבוע. בשבועות של סימולציה אפילו 3.

*זאת הפעם הראשונה שיש לך טבלת יאוש בחדר

*השוקולד בבית נגמר בצורה מחשידה

*יש עונש מוות לכל מי שנכנס אליך לחדר בזמן שאתה לומד. במיוחד אם אתה נבחן.

*כל דבר שהוא לא פסיכומטרי כמו תחביבים, חיי חברה ובטלנות נמצא בפאוז

*יש לך הארה שבעצם כל החיים לא ניצלת את הזמן כמו שצריך. לא בילית מספיק, לא התבטלת מספיק, ולא השקעת מספיק בשום דבר. יש לך כל כך הרבה זמן!

*יש לך לפחות 8754 דברים מתוכננים ל10 בפבואר

עוד פחות משבועיים ואני חופשיהה!!!
מנורקה

כבר אפשר לראות את הסוף

לספור את הימים

לתכנן מה לעשות אחרי...

אני פתאום שמה לב כמה לא ניצלתי את החופש שהיה לי

רק עכשו

נכנסת למרתון, רצה כמו מטורפת

רק להגיע כבר לסוף, רק להגיע כבר...

כבר החלטנו בקורס שהגיע זמן מרמור

תחזיקי מעמד , רק עוד קצת

אני לא יודעת למה נפתחתי אליך פתאום כל כך

פתאום, בלי לדעת למה, אמרתי לך את כל מה שמפריע לי. ואתה היית שם להקשיב

שנמאס לי לשחק פנטומימה רק כדי להסתיר

שנמאס לי מהמבטים שאומרים לי כמה שאני לא בסדר, כשאני יודעת שאי אפשר אחרת

שאני מרגישה מרומה. את רימית אותי. החלפת צדדים בלי למצמץ. ויותר מזה, את מנסה לגרור אותי יחד איתך, פשוט כי זה מה שנוח לך.

נמאס לי. תצא מהחיים שלי,  כוסאמק.

כבר חודש לא ניגנתי

כל כך הרבה זמן לא כתבתי

כל כך הרבה זמן לא ציירתי

לעזאזל.

מנורקה

שאומרת לכם שלום ל3 שבועות הבאים, נתראה ב10 לפבואר, כשאהיה אדם חופשי.

הכל חדש.

שנה חדשה, גיל חדש, אפילו תספורת חדשה.

איך אפשר לסכם את השנה הזאת?

היא התחילה במלחמה

"בימים שבערך כל דקה אני צריכה שתגיד לי שאתה בסדר

ימים של מלחמה"

ואחריה הייתה עוד מלחמה, נפשית.

היה מלחמה מול העומס בלימודים

מלחמה מול עצמי. לא ליפול. לא לשקוע.

לבנות מחדש את השמיים שנפלו עלי

להבין מה אני רוצה. איך, למה.

התמודדות עם משהו ששנה שלמה העיב עלי

עוד נפילה. עוד התמודדות. עוד סודות.

עליה, חברים חדשים, חוויות חדשות

אושר. התחלה חדשה.

חופש,חופש,חופש.

גוייקתי רשמית:P

רואים את הסוף, פוחדים מהסוף

יצירה, שירים, מוזיקה, אומנות

שנה אחרונה. התמודדות.

פסיכומטרי, איך לא.

צבא באופק

נינג'יטסו על כל חויותיו (ופציעותיו)

ואיך שכחתי- אימצתי צליאק חדש.

אי אפשר לסכם שנה אחת בכל כך מעט מילים

מסיבת 18 לא הייתה כמו שציפיתי

זה לא שהיה רע אבל היו דברים שהעיבו עלי במסיבה

אבל בכללי היה אחלה.

היום הולדת 18 עצמו היה מדהים

הוא לא התחיל משהו. קמתי עם מחשבות מדכאות. לא חשבתי שיהיה לי טוב.

אבל טעיתי. כמו טעיתי.

בבוקר באתי לכיתה (קצת באיחור :P) וכל החברים צעקו לי מזל טוב

היה "יום נגד אלכוהול וסמים" אז חילקו שוטים של פטל, שאני וכמה חברות פשוט התנחלנו עליהםXD

("איתמר, לקחתי קשה את הדברי של ה18. אני בקושי חצי יום חוקית וכבר מורידה פה שוטים של פטל!")

הספקתי הרבה יותר ממה שציפיתי בפסיכו (שקט. זה גם דבר טוב).

היה אימון מצחיק ביותר, ויש עוד בת בקבוצה עכשו^^

והשיא-

באתי לאיתמר. הוא הביא לי את המתנה שלי (יש לי משחק פנגוונים ומלא שוקולד :D:D:D:D)

והלכתי להתקלח.

סיימתי, התאגנתי, ובאתי לשאול את איתמר אם הוא יודע איפה שמתי את הבקבוק שלי

וכשיצאתי, בלי שראיתי את זה בא

כל החברים הטובים שלי היו שם.

הייתי המומה. בכיתי מרוב אושר.

זה בערך אחד הדברים הכי מדהימים שעשו למעני.

(אני כל כך אוהבת אותך, איתמר שלי. ואת כל החברים המדהימים שלי)

היה ערב מצחיק ומדהים, מלא בעוגות שוקולד וצחוק. ובהמון אהבה.

מזמן לא הלכתי לישון עם כזה חיוך :)

הייתי צריכה את זה. הייתה תקופה קשה לאחרונה מכמה בחינות

והיה את הקש ששבר את גב הגמל. אני לא יכולה לשמוע את השם שלך יותר, פשוט לא. ובטח שלא לשמוע ממך.

מי שסביבך לא מבין את זה. ואני מתה לגמור עם זה כבר.

אבל הכל לטובה:)

מנורקה החוקית

שמאחלת לכולם שנה טובה ^^