כבר אפשר לראות את הסוף
לספור את הימים
לתכנן מה לעשות אחרי...
אני פתאום שמה לב כמה לא ניצלתי את החופש שהיה לי
רק עכשו
נכנסת למרתון, רצה כמו מטורפת
רק להגיע כבר לסוף, רק להגיע כבר...
כבר החלטנו בקורס שהגיע זמן מרמור
תחזיקי מעמד , רק עוד קצת
אני לא יודעת למה נפתחתי אליך פתאום כל כך
פתאום, בלי לדעת למה, אמרתי לך את כל מה שמפריע לי. ואתה היית שם להקשיב
שנמאס לי לשחק פנטומימה רק כדי להסתיר
שנמאס לי מהמבטים שאומרים לי כמה שאני לא בסדר, כשאני יודעת שאי אפשר אחרת
שאני מרגישה מרומה. את רימית אותי. החלפת צדדים בלי למצמץ. ויותר מזה, את מנסה לגרור אותי יחד איתך, פשוט כי זה מה שנוח לך.
נמאס לי. תצא מהחיים שלי, כוסאמק.
כבר חודש לא ניגנתי
כל כך הרבה זמן לא כתבתי
כל כך הרבה זמן לא ציירתי
לעזאזל.
מנורקה
שאומרת לכם שלום ל3 שבועות הבאים, נתראה ב10 לפבואר, כשאהיה אדם חופשי.