הו, תקופה עמוסה לאחרונה
אז היה טיול שנתי
תכלס, באתי בלי חשק. 3 ימים עם השכבה שלי, להפסיד אימון ושיעור פסיכו. אני לא אוהבת את השכבה שלי.
אבל בסוף היה סבבה
נכון, היו קטעים שהרגשתי שאני הולכת להוריד למישהו סטירה
והייתי צריכה לשבת בעיניים עצומות חזק, מוזיקה בפול ווליום, קפוצ'ון על הראש וידיים שמוודאות שאני אשמע רק את המוזיקה
פשוט כדי לא לצרוח. מסכן יבגני, ראיתי שהוא לא הבין מה עובר עלי.
אבל זה רק כי השכבה שלי יכולה להיות נוראית לפעמים "ללכת 5 דקות? כיאלו...רצוף?כיאלו...בחוץ? לא!!!!"
ואנשי כיתתי (מהחלק ההוא שמתים עלי נורא "><) שמציאים הצעות נדיבות ("אולי תיתן לה בעיטה שהיא תרד יותר מהר?" "אולי אתה רוצה את הרגל שלי בתחת שלך?")
לפעמים זה יותר מידי להיות 24 שעות עם אנשים שלא סובלים אותך.
למזלי יש לי גם חברים בכיתה הזאת.
4 חברות מדהימות שהיו איתי במסלול ועשו אותו למגניב הרבה יותר (במיוחד טל שעזרה לי לשרוד אותו "אוינק!!!" XD)
וכמובן טחנו איתי שוקולד בחדר:P
ידידים חמודים להפליא שיודעים להעלות לי חיוך על הפנים (ואני מחזירה להם מכות אוהבותD:)
ולפעמים זה מוזר כמה נוגע ללב שמישהו מעיר אותך מההתכנסות העצמית שלך, רק כדי להגיד שהשמיים מגניבים עכשו ושווה לצלם.
אני די בטוחה שחצי שכבה בטוחה שאני לסבית עכשו, אחרי הריקודים ב"דיסקו"
אבל מה שהכי טוב, זה שבעצם הגעתי לתובנה שאם אני לא סובלת את רובם, לא אכפת לי מה הם חושבים.
אז רקדתי, בלי לעשות חשבון. לא דבר שבא לי בקלות בד"כ.
אבל שמחתי לחזור הביתה. לשקט... והיה לי קשה קצת להתרגל שוב ללחץ של הפסיכו.
ביום רביעי היה שיעור השלמה והפסדתי עוד אימון (">>)
אבל היי, פגשתי את החברה הכי טובה שלי מכיתה ב'! (זה היה כזה הזוי XD )
הסופ"ש היה מדהים. בייחוד בזכות איתמר
אתה כל כך מדהים... אני אוהבת אותך כל כך!! :)
אגב הייתי אצל המשפחה שלו לחג ההודיה, ופעם ראשונה שאכלתי הודו (איזה ענקי זה!!!:O:O)
חוצמזה כיף קצת להיות בחופש, לפגוש חברים, להתשחרר קצת.
("תראי, שוקולד!!!!!!" XD)
זהו בערך
מנורקה, כוסית סמויה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
penguin woman