פתרון/ מנורקה
"כמו הר של אבנים
או שמיים מכוסים עננים
כמו מבוך ללא יציאה
או ישועה שלא מגיעה
כמו צמח בלי אור
או פנים שלא רוצה לזכור
כמו לשחות במים סוערים
בלי לראות חוף מבטחים
ואם אין פתרון...?"
תקופה קצת קשה, שהגיעה לנפילה קטנה ביום חמישי
לאט לאט יותר צר לי. יש יותר עומס בפסיכו, יש עוד עבודה, הלימודים בבי"ס גם דורשים את שלהם
(בעיקר בזמן שצריך להיות בכיתה, בזבוז">>)
את האנשים בבי"ס אני סובלת פחות ופחות. אחרי 3 שנים...כבר אין לי כוח לסבול אותם.
חבורה של אנשים שיודעים שהדרך היחידה למצוא את המקום שלהם זה להתנהג כמו מפגרים, רפי שכל חסרי דעות
או לעשות דברים שמעצבנים את כולם כדי ש*מישהו* ישים לב שהם קיימים
והכי חשוב! להשתיק כל מי שדעתו שונה. להתנהג כמו מנאיקים חסרי כבוד לכל מי שמסביב.
(הכוונה לרוב. יש מס' מצומצם של אנשים שהם נפלאים.שבזכותם אני עוברת את זה. אבל הם מיעוט)
זה היה הקש ששבר את גב הגמל ביום חמישי
אני בדרך כלל לא צועקת על אנשים שהם מטומטמים , ועוד שכל הכיתה שומעת , ועוד באמצע השיעור. אבל הדאון עשה את שלו
זה פשוט היה מה שגרם לזה להתפרץ
היה שבוע קשה
מצב מגביל, אולי לא פתיר, קצת מדאיג ובעיקר מעצבן שקצת מעיק עלי
(ראו פוסט קודם)
נק' מבט אחרת על הבעיה השניה שתיארתי בפוסט הקודם- ההתפוררות של החבורה
נק' מבט שהייתה מאוד כואבת. אבל מכאן אני מנסה רק לתקן ולצמוח
ולפעמים זה קצת עמוס . ולפעמים זה טיפה יותר מידי.
אז נשברים.
מזל שיש לי חברות מדהימות בכיתה , שיודעות שלפעמים כל מה שצריך זה.. חיבוק
אני מנסה לפתור את כל הבעיות האלה שתיארתי. אני באמת מנסה.
אז אני מקווה שמתישהו אני אמצא פתרון
יום שישי היה שקט ונחמד
היה פסיכו' שהיה חביב
היו צהריים שלמים עם איתמר 3>
וערב שקט עם שילי :)
זו תקופה כזאת בשנה, אני חושבת
בתקווה שהכל יסתדר
מנורקה
שחוזרת ללמוד (ההפסקה הייתה רק כדי שהמוח יחזור למצב מוצק וכו')
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
penguin woman