עצבנית.
עצבנית כי ננטשתי היום.
הקבוצה הנחמדה שלי, שפעם הייתה מדהימה ואוהבת, עכשו מפורקת
כל אחד בא לחצי ערב, אם בכלל, כי הרוב מבריזים
אף אחד לא מארגן כמו שצריך, לא מודיעים להרבה אנשים, אנשים לא באים
הגעתי למצב שאני בעצם חסרת מקום להיות בו כי מי שבא בא ל5 דקות, ויש לי מזל שיש לי את פלאפי.
אולי זה היה יכול להיות אחרת
אולי היה לי מקום להיות בו
דרך לחזור הביתה בלי לבזבז משכורת של שיעור על מונית ספיישל
אם מישהו, מישהו מאוד מסויים, לא היה תינוק מגודל. ולא היה מניאק.
זה מכעיס אותי, כל כך מכעיס אותי
שאתה מגביל אותי. מגביל אותי בקשרים שלי עם אנשים, במקומות שאני יכולה ללכת אליהם
די כבר!
עברה פאקינג חצי שנה מהפרידה. והיה ריב, אז היה.
הקשר נותק, וכמו כל שני אנשים שלא אוהבים אחד את השני, אפשר פשוט להתעלם ולהמשיך בחיינו
אבל לא! אתה חייב להיות דרמה קווין.
אני נתקלת בהתנהגות כזאת יותר מידי לאחרונה, ולרוב לא כלפי דווקא. פשוט בכללי, בין אנשים
דווקא בקבוצת אנשים שהיא סבבה
יש כמה אנשים שמרשים לעצמם לעשות מהומות ודרמות על שטויות, וכל השאר פשוט נותנים להם
"או הוא או אני" "אם הוא בא אני לא" "מפריעה לי הנוכחות שלו" ><
הייתי לא פעם גם בצד של הבורר, שאמור להחליט מי נישאר ומי לא
ואני חייבת לומר- זה חרא. כי גם אם הבנאדם לא ממש בקבוצה, ולא ממש קרוב
אם הוא אחלה, למה לבעוט אותו החוצה רק בגלל גחמה?
זה מעצבן. זה פשוט התנהגות מטומטמת של אנשים.
"אתה עודך צעיר, אין מה לעשות. תקוע בגוף מגודל" ("אם לא היום אז מחר" יוני בלוך)
וכך יצא שיום שישי ה-13 הוא בהחלט יום של מזל רע
למרות שהפתרון שבסוף מצאתי, הסרט אצל פלאפי,
היה דווקא ממש נחמד והסרט היה ממש מצחיק אפילו שהוא היה אמור להיות אימה
למה את חייבת לחתור, תחת! XD
יש לי מזל שיש לי אותך :)
גם יש לי מזל שיש לי את איתמר, לאב, אהוב שלי
ששם לדבר איתי באמצע הלילה כשאני חייבת לשפוך את כל החרא מהיום הזה
כל כך איכס לי.
"את צריכה קבוצה של אנשים שתמיד תוכלי לסמוך עליהם שיהיו שם"
tell me about it
זהו. זה פשוט כמה דברים שפשוט היה צריך לפרוק
מנורקה (שנרגעה קצת בזמן כתיבת הפוסט)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
penguin woman