כל מה שרציתי, כל מה שחלמתי עליו בחיי
בורח, נעלם כלא היה
ואני?! בכל חיי מכל רגע ורגע בחיי שעברתי כל כך הרבה
לאט לאט מגשימה את עצמה. מנסה לעודד את עצמי שהנה הזמן שלי,
הזמן שלי להצליח, לגדול הגיע.
אבל חושבת, שואלת איך? איך מתחילים מאפס?
המחשבה שלעזוב, המחשבה על להשאיר מאחור את קרוביי
מחלחלת לאט , מזעזעת את לבי אבל עכשיו? אני לא יכולה לחשוב על דבר
רק על חיי מגיע גם לי להיות מאושרת מגיע גם לי להתחיל מחדש ולשכוח.
להשאיר את הזיכרונות מאחוריי. את אלה שחשבתי שהם חברים כבר לא בחיי
יודעת שהחיים שלי צריכים להתחיל מאפס, מחדש למצוא את מקומי בעולם הזה
לחפש את האני המאושר שלי, לחפש את החופש שלי, את המקום שיהיה לי בו טוב.
שאוכל לגדול להתפתח ולהצליח גם אם זה אומר להשאיר הרבה מאחור
הזמן שלי הגיע ואני לא יכולה לתת לזה להתחמק
גם אם אומר זאת במילה של "בריחה" אין מה לעשות
אני חייבת את זה לעצמי עכשיו תורי למצוא את מקומי
עכשיו תורי לעזוב פה ולא להסתכל לאחור!