אתם יודעים שטוב לי?

ממש טוב לי.

כאילו (זאת מילה שתמיד תישמע כאילו אני פרחה רפת שכל)... קשה לי.. עם הלימודים. הם לוחצים כמו גרדום. ומייאשים ומאכזבים ובערך חמש פעמים ביום אני אומרת לעצמי שאני מוותרת ועוברת הלאה ושוכחת מהלימודים המיותרים האלה ושאני אסתדר גם בלעדיהם ויהיה לי טוב גם אם זאת לא הייתה התוכנית המקורית. כמובן שאני לא מוותרת...

אבל טוב לי.. עם עמרי.

הוא מקסים. הוא חכם. הוא מעצבן. ואין לו זמן אלי.

אנחנו כבר מעל חמישה חודשים ביחד, זאת מערכת היחסים השניה הכי ארוכה שלי, שזה אומר המון ורק דברים טובים.. כי היו לי לא מעט מערכות יחסים.

חוץ מזה שאני מאמינה שזה זמני, ושעם הזמן הוא יהפך למערכת היחסים הכי ארוכה שלי.

הוא מאוד בוגר.. ביחס לערן נגיד..

הוא עוזר לי. אני מרגישה שאני יכולה לשתף אותו בבעיות, דילמות וסוגיות מאוד בעייתיות ושזה לא יהיה לחינם.

אני גם אוהבת אותו.. שזה קצת בעייתי בפני עצמו.

אני לא מאוהבת בו. אני גם די חושבת שאני לא יכולה להתאהב באף אחד, אז אני לא יודעת אם אני אהיה מאוהב בו.

לא אמרתי לו שאני אוהבת אותו. אני אומרת לו "אתה חמוד" במקום.

זה בטח כבר יוצא לו מכל החורים.. כמה סמסים של "אחת חמוד :]" או סתם ככה באמצע שיחה אני אומרת לו. לרוב הוא עונה "אני משתדל" או "הכי חמוד".

אני די בטוחה שגם הוא אוהב אותי, אבל גם לא מאוהב בי.

זה מצב בעייתי.. כבר דיברנו על הנושא הזה פעם.

הוא יודע על הפסימיות שלי בנוגע ללהתאהב, הוא יודע שאני לא חושבת שזה הולך לקרות. מצד שני הוא גם יודע כמה הוא חשוב לי ושזה לא סתם שאנחנו חמישה חודשים ועדיין ביחד.

אני רוצה לאמר לו, אבל אם אני אומר לו שלוש דברים יכולים לקרות-

האחד- הוא עלול להילחץ ולא לענות. יובשתי.

השני- הוא עלול לחשוב שאני מאוהבת בו, עדיין להילחץ, עדיין לא לענות. עדיין יובשתי.

השלישי- הוא עלול לחשוב שאני מאוהבת בו, לענות, ואז אני לא אדע מה לעשות ואייבש אותו כי אני לא באמת מאוהבת בו והוא חושב שהוא בי (ואנשים- הוא לא..בפקודה)

יש פה גם בעייתיות מנטלית מסויימת.

אני לא מסכימה שמישהו פה יתאהב באחר לפני שהאחר.

זה חייב להיות באותו זמן. חייב.

הבעיה העיקרית היא האגו. לשנינו הוא מנופח היטב.

ואם מישהו מתאהב לפני השני- המישהו יוצא פראייר... ככה אני רואה את זה, ואני יודעת שגם הוא.

אף אחד מאיתנו לא רוצה לצאת פראייר.

אתם מבינים... זאת זוגיות קצת משונה. כל אחד יותר מוזר מהשני. כל אחד מאיתנו בדרכו המופלאה.

אין לי זמן.. לכלום. הלימודים חונקים אותי.

גם לו אין זמן. גם אותו הלימודים חונקים.

למעשה.. יש לי קצת זמן במהלך השבוע, יש לי ביום חמישי שעה וחצי פנויה.

וגם לו יש איזה שעה  פנויה.. וגם ביום חמישי.. אבל לא באותן שעות.

לי זה מאחת וחצי עד שלוש. אצלו זה משלוש וחצי עד ארבע וחצי.

אוי מושלם.

השבוע ראיתי אותו ל-20 דקות כי השיעור שלי נדחה בשעה, ובמקרה הייתה לו הפסקה של חצי שעה בין השיעור האחרון לחוג שלו.

ואז בשישי הוא לקח אותי מהלימודים אליו הביתה ושלוש שעות התכרבלנו. כל כך התגעגעתי!

קשה לי עם הלוח זמנים הזה. חסרה לי תשומת לב.

אני לא רגילה לכזה עומס ולא רגילה שבשעות הפנויות שלי החבר שלי עסוק.

זה מעצבן אותי.. וקשה לי עם זה.. ואין לי פתרון.

חשבתי לישון אצלו, אבל גם לזה אין ימים מתאימים.

אפילו עכשיו, בשבת! אני יושבת פה עם הקלסר והסיכומים והוא בטכניון עושה דו"ח עם מישהו.

זה מטורף.. ומבאס..

אבל זה גם בסדר.. כי טוב לי איתו :]

הוא גורם לי להרגיש רצויה, וסקסית, ולא גאונה אבל בעלת השגים ויכולת להצליח.

אני חושבת שבלעדיו כבר הייתי מוותרת ממזמן. על הלימודים ועל השאיפות. וזה בעצם כל החיים שלי.

בלעדיו הייתי נכשלת ולא מנסה, וזורקת לפח את כל המאמצים והמשאבים שהשקעתי עד עכשיו.

הוא מוציא ממני את המיטב, ואנשים אומרים שהשתנתי.

עכשיו- המטרה הבאה היא שהוא יפסיק לגרום לי להרגיש טוב עם הגוף שלי ושיגרום לי כבר להוריד במשקל.. כי עשיתי היום סדר בארון, ואין מצב שאם אני אשאר במשקל הזה הגי'נסים של הקיץ יעלו עלי.

ובנימה אופטומית זו- שיהיה לכם שבוע נפלא :]