ההרגשה הזאת כלכך מעצבנת.
תמיד אחרי זה אני מרגישה ככה,
ולא יכולה לעשות עם זה כלום.
לא רוצה להרגיש ככה:[.
קיצר, סתם ימים חופרים ^
באלי קיץ , ים, בריכה-חוווווווווופש.
אבל בשביל הקיץ אני צריכה להוריד איזה 5 קילו.
שונאת חורף,לא מפסיקים לטחון.
אין ראש ללימודים,
בתקופה שהכי צריך ראש לזה.
כבר כלום לא נכנס למוח,
התחלתי לקבל נכשלים בכמויות,
להבריז משיעורים סתם כי לא בא לי ,בלי סיבה מיוחדת,
לא להתכונן לבחנים,
במקום ללמוד להיות במחשב כל היום
לא להביןןן כלום -וגם לא לעשות משהו עם זה, לא לנסות להבין,להשקיע.
כבר כלום לא מזיז לי בקשר לזה,
כבר לא אכפת לי,
אין דבר יותר גרוע מאדישות,
אבל אני שרויה בה כבר כמה שבועות ולא רואה את הסוף.
מתי שהוא אני אצטרך לשאת בתוצאות של זה,
אבל כמו תמיד- בוחרת לא להתמודד.
בהורסקופ כתוב לי שסוף סוף אני עושה מה שאני רוצה,דבר שגורר רגשות אשמה מיותרים.
וכן,אני מרגישה רגשות אשמה,
שאולי הייתי צריכה להיות יותר רגישה,להתנהג אחרת.
קשה לעשות מה שבראש שלך שמכל מילה או מעשה שלך עושים דרמות מיותרות.
שונאת שמדברים אליי ככה, כמו שאת דיברת.
כן, פגעת.
ואולי אני אסלח מתישהו,אבל מילים אי אפשר להחזיר.
מילא זה היה נכון כל הטיעונים שלך,
אבל ממש לא.
אני בסך הכל בנאדם,וגם אני לא מושלמת,
מה לעשות.
גמאת יכולת להיות קצת יותר רגישה,
לנסות להבין יותר,להקשיב יותר.
לילה טוב _
בבלוג זה
בכל הבלוגים
