perfection has it's price

מ..איך להתחיל אין לי מושג

אני בנאדם כזה שנורא לוקח אישית וחושב עמוק על כל דבר שאומרים לי..

אמרו לי שכשחקרו את המוח של איינשטיין גילו שיש לו מוח של בנאדם צעיר למרות שהוא לא..

אומרים שזה בגלל שהוא חשב, חשב כל הזמן אז המוח שלו כל הזמן השתמש בעוד ועוד חלקים מהמוח

אבל מצד שני..כשאתה חושב יותר מדי בעולם הזה אתה נהיה עצוב

לא מאושר..

יש משפט שאומר שצריך לחיות ולא רק להתקיים.

אז אני לא מבינה מה הקטע, מצד אחד אם לא חושבים אז רק מתקיימים אבל מצד שני כשחושבים לא מאושרים וגם אז זה רק להתקיים

אז מה זה לחיות? מה זה לנצל כל רגע מהחיים?

אולי לנצל כל רגע לחיים זה לתרום לאנושות..זה לעשות משהו..אבל אז אתה חושב הרבה ואתה פשוט לא מאושר..

אז כדי להיות מאושר אתה צריך פשוט להתרכז בדברים שעושים לך טוב? מה? אז אין טעם לזה שאתה על פני האדמה..כי כמו שנולדת ככה גם נשכחת.

אז זה נורא עצוב..כדי להיות זכור ע"י אנשים ולהיות אדם משפיע וחשוב אתה צריך להיות אומלל? ולסבול כדי שלאחרים יהיה טוב?

כדי שאחרים שאף אחד לא יזכור אחר"כ אפילו כדי שיהיה להם טיפה טוב?

אני לא מבינה פה כלום!!!

מצאתי את עצמי בשבועות האחרונים מתחילה לחשוב על דברים ואז אומרת "עזבי אל תחשבי" ואז אחרי שניה אומרת "לא! תחשבי הרבה הרבה!"

ואז שוכחת על מה חשבתי בכלל =|

______________________________________________________________

בכל אופן לנושא אחר..

אני לא יודעת מה איתכם..

אבל שמתי לב שאני מעדיפה שלא יזכרו אותי, שלא ישימו אליי לב

תמיד אהבתי תשומת לב, רציתי להיות במרכז העניינים..אבל אז כשהגעתי לזה, זה התחיל להלחיץ אותי

אני לא יודעת למה..אולי כי ציפו ממני לדברים

פשוט אני לא יודעת, אני רוצה שלא ישימו לב אליי, טוב לי לבד

טוב לי עם הלבד שלי..עם השקט שלי..לא משעמם לי עם עצמי

אני לא אגיד משעמם לי כשאני לבד..כשאני לבד זה הכי כיף שיש

פוסט קצת חסר משמעות אבל הרגשתי צורך לכתוב:)