הרהורים. . .

המצב מדרדר מיום ליום. בכל יום נוסף סדק ועוד אחד והחיים פחות טובים.

כשאת חושבת שיותר גרוע מזה לא יכול להיות, הגורל מוכיח לך שדווקא כן,

ואת מרגישה שוב את הלב כואב את הכאב הגרוע מכולם - זה שלא ניתן להתרגל אליו.

אין לך מה לעשות מלבד לנשום לנשוף לקוות שיעבור. כשאי אפשר יותר אז

את בורחת למחשבות אחרות ולפני שמספיקה להתאושש מגיע עוד סדק.

ושוב הלב ושוב הכאב וחוסר אונים שחוזר על עצמו, תקוע, עושה שוב ושוב את אותו סיבוב

והלב כמו דיסק, נשרט, מתקלקל. חבל שאי אפשר להחליף דיסק.

את קרובה לנחיתה סופית שספק תהרוג אותך ספק תחייה אותך מחדש, מחכה לה

בקוצר רוח כי יותר גרוע מזה לא יכול להיות [נכון לעכשיו].

מחכה מחכה מחכה, כואבת מטאפורית מכף רגל עד ראש, כואבת פיזית בלב,

אפילו חולה שוב, תתפוצצי כבר.