טוב.. אז אתמול היה בהחלט אחד הימים הפחות טובים שלי בחודש האחרון..
היה לי גם התקף זעם וגם בולמוס. ומרוב תשישות לא יצאתי בסוף.
קמתי בבוקר לחדר הפוך לגמרי - שזה כולל ספל מנופץ, ספרים ומחברות על השטיח, הלפטופ בכלל מתחת למיטה, קפה שפוך.. [שלל מההתקף]
קיצר החלטתי לקחת את עצמי בידיים פחות או יותר, ניקיתי וסידרתי הכל, הלכתי להתקלח, ועכשיו אני מחפשת פרטנר לשיטוטים בקניון רמת אביב.

ריטלין -
אתמול הייתי עם חברה, ובאיזה 9 ככה היא אומרת לי: אני קצת רעבה, אכלתי היום רק קורנפלקס עם חלב.. אני על ריטלין וזה חוסם לי תתיאבון. אני כמובן התעניינתי...
היא אומרת שכשהיא על ריטלין אין לה תיאבון, היא שמחה ואוהבת את כולם, יש לה מרץ לעשות הכל.
קצת מזכיר השפעה של קפאין.
תכלס לא היה מזיק לי לקחת את זה.. לא בגלל העניין של התיאבון אלא באמת בגלל העניין שאני לא מסוגלת לשבת על התחת 3 שעות ולהתרכז. אבל ברור שההורים שלי בחיים לא יתנו לי לקחת כי
1. הם לא יודו בחיים שלבת המושלמת שלהם יש ADHD או וואטאבר
2. הם נגד כללללל התרופות בעולם - רקוטן [מזל שאני אל צריכה], ריטלין קונצרטה אדוויל מה לא

לונג סטורי שורט אמרתי לה תני לי פעם לנסות אני רוצה לראות איך זה משפיע עליי.. עוד חצי שנה אני עושה מה בראש שלי וההורים שלי שילכו.. [: