שוב המגרנות האלה שדופקות ברקה השמאלית
שוב כל כך הרבה כדורים
שוב אני מנסה לתרץ לעצמי שזאת הסיבה שלא עברתי ירפ"א
שוב אני מוכיחה לעצמי כמה שאני לא יכולה להתמודד עם כשלונות

שוב מגיע יום שישי והחוסר אונים הזה, כמה שאני שונאת ימי שישי
ושוב, תודה אלוהים, שנתת לי חברות שלא מבינות אותי בשיט.

אם היה אפשר להסתובב כל היום עם פחית דיאט קולה ביד ולקנות תכשיטים, אולי החיים שלי היו הרבה יותר פשוטים.
אבל תכלס, אפילו אני כבר יודעת שבאמת שאין לי על מה להתלונן.

באמת שאם סיגריות לא היו כ"כ מסריחות הייתי מעשנת.