אחד מהעקרונות של פורים הוא האפשרות להיות מישהי שאני לא... "ונהפוכו" וכל הקטע זה...
אנשים מתחפשים. לובשים על עצמם מסיכות ותחפושות ולרגע מרגישים מישהו אחר
זה מאפשר להם לעשות דברים שבחיים האמיתיים הם לא היו עושים, נכון?!
ופתאום נזכרתי שפעם הייתי שובבה ועשיתי דבר או שניים שמתאימים למישהי לגמרי אחרת.
כתבתי בלוג, צפיתי בגברים לבושים, לבושים למחצה, ערומים למחצה, ערומים...
רכים, רכים למחצה, קשים למחצה, קשים ממש..
ואווו שנים שלא הייתי כאן! "ופתאום נזכרתי שפעם הייתי שובבה..."
פעם?! מה זאת אומרת פעם?! אני מתווכחת עם עצמי.
איפה הבלוג הזה?! מה היה שם בדיוק? זה כמו יומן שלא הייתי מעיזה לכתוב אפילו אם היתה לי מגירה שהיא כספת ננעלת.
אחרי המון נסיונות לשחזר את שם המשתמשת והסיסמא כמעט התייאשתי. "לא נמצא משתמש עם כתובת דואר אלקטרוני זו או שהבלוג מוגן עם מילה סודית." שיערתי שכנראה שהבלוג הזה נמחק מהעולם בגין חוסר עדכון...
בטח שלחו הודעות אזהרה לפני ומכיון שאפילו את המייל האמיתי שלי לא נתתי אז לאן זה נשלח?! ניסיתי להעלות בזכרוני כתובת מייל שובבה?!
במסך הכניסה הקלדתי המון אפשרויות של כתובת מייל, כמו מסיכות ששמתי על פניי ופתאום ההודעה של ישראבלוג "פרטי המשתמש יישלחו אליך מיד"!ישששששש! ואוו מצאתי את המייל! עכשיו צריך לנסות לזכור להכנס אליו! וזה כבר היה קל יותר כי הסיסמא - אותה סיסמא כמו תמיד... (כן, כן כמו בכל סרט טוב - מתישהו הפושע עושה טעות שמפילה אותו.. מקוה שזה עוד לא יקרה לי... אולי כדאי לשנות סיסמא סוףסוף?!)
בקיצור - אני כותבת - אז כנראה שהצלחתי איכשהו להגיע!
נראה שמאז שעזבתי ביקרו פה 8601 קוראים!!!! ואווו זה המון!!!
קוראת את הפוסטים של עצמי... לעתים גם את התגובות. נהנית מכל אות... מחייכת לעצמי...
מהתגובות עם הקישורים אני מגיעה לכל מיני בלוגים של מעריצים - אבל רובכם כבר לא פעילים מ-2008... 2009...
כאילו כל החברים שהיו לי בישרא - כבר התקדמו הלאה ונטשו את השובבות...
האמנם?! הנה נזכרתי ובאתי להציץ - ואתם?! אתם פה?!
אולי תקבלו הודעה במייל על הפוסט הזה?!
האם המייל שלכם עוד פעיל? או כמוני הוא היה אך ורק למטרה הזו
לא זוכרת את האנשים שהגיבו - אל תיקחו את זה אישית...
גם לא את אלה שמציינים ששוחחו איתי... שהם מתגעגעים אלי...
מצד אחד זה מפחיד - אולי עברנו זה על פני זו ברחוב?!
מצד שני מרגיע - אף פעם לא פתחתי מצלמה! אף פעם לא נפגשתי! אפילו לא שיחות טלפון.
האמצעים היום כל כך מרובים - סקייפ, ווטסאפ, פייסבוק...
והאמצעים הישנים - מסנג'ר, יאהו - כבר לא קיימים...
אז איפה אפשר להציץ קצת על בחורים?!
לשטוף את העיניים...?
הנה שפתיי מתנפחות כבר רק מהמחשבה... אותה הרגשה שובבה של פעם...
מרגישה שוב ילדה (לא שהייתי ילדה כשהייתי פה...)
נעים לי.
אולי עוד אשוב.
ועכשיו קדימה. בוקר. צריך להתקלח להתארגן ולצאת לעבודה. למציאות האמיתית.
שירה (אולי שם בדוי)
נ.ב. הווו הנה הפוסט הזה יכול להחזיר אותי בכל הכח!
מתנדבים צעירים וחדשים?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הצופָה (שירה)