לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"פוסט-דוקטורט" - כי גם לנו (הבנות) מגיע


בלוג (לא אקדמי) למחקר (לא מוכח) - אבל למי אכפת ליהנות קצת מ"פורנוגריאליטי"

Avatarכינוי:  הצופָה (שירה)

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2018    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

11615: מה?! זה עוד קיים


אחד מהעקרונות של פורים הוא האפשרות להיות מישהי שאני לא... "ונהפוכו" וכל הקטע זה...

אנשים מתחפשים. לובשים על עצמם מסיכות ותחפושות ולרגע מרגישים מישהו אחר

זה מאפשר להם לעשות דברים שבחיים האמיתיים הם לא היו עושים, נכון?!

ופתאום נזכרתי שפעם הייתי שובבה ועשיתי דבר או שניים שמתאימים למישהי לגמרי אחרת.

כתבתי בלוג, צפיתי בגברים לבושים, לבושים למחצה, ערומים למחצה, ערומים...

רכים, רכים למחצה, קשים למחצה, קשים ממש..

 

ואווו שנים שלא הייתי כאן! "ופתאום נזכרתי שפעם הייתי שובבה..."

פעם?! מה זאת אומרת פעם?! אני מתווכחת עם עצמי.

איפה הבלוג הזה?! מה היה שם בדיוק? זה כמו יומן שלא הייתי מעיזה לכתוב אפילו אם היתה לי מגירה שהיא כספת ננעלת.

אחרי המון נסיונות לשחזר את שם המשתמשת והסיסמא כמעט התייאשתי. "לא נמצא משתמש עם כתובת דואר אלקטרוני זו או שהבלוג מוגן עם מילה סודית." שיערתי שכנראה שהבלוג הזה נמחק מהעולם בגין חוסר עדכון...

בטח שלחו הודעות אזהרה לפני ומכיון שאפילו את המייל האמיתי שלי לא נתתי אז לאן זה נשלח?! ניסיתי להעלות בזכרוני כתובת מייל שובבה?!

במסך הכניסה הקלדתי המון אפשרויות של כתובת מייל, כמו מסיכות ששמתי על פניי ופתאום ההודעה של ישראבלוג "פרטי המשתמש יישלחו אליך מיד"!ישששששש! ואוו מצאתי את המייל! עכשיו צריך לנסות לזכור להכנס אליו! וזה כבר היה קל יותר כי הסיסמא - אותה סיסמא כמו תמיד... (כן, כן כמו בכל סרט טוב - מתישהו הפושע עושה טעות שמפילה אותו.. מקוה שזה עוד לא יקרה לי... אולי כדאי לשנות סיסמא סוףסוף?!)

בקיצור - אני כותבת - אז כנראה שהצלחתי איכשהו להגיע!

נראה שמאז שעזבתי ביקרו פה 8601 קוראים!!!! ואווו זה המון!!!

קוראת את הפוסטים של עצמי... לעתים גם את התגובות. נהנית מכל אות... מחייכת לעצמי...

מהתגובות עם הקישורים אני מגיעה לכל מיני בלוגים של מעריצים - אבל רובכם כבר לא פעילים מ-2008... 2009...

כאילו כל החברים שהיו לי בישרא - כבר התקדמו הלאה ונטשו את השובבות...

האמנם?! הנה נזכרתי ובאתי להציץ - ואתם?! אתם פה?!
אולי תקבלו הודעה במייל על הפוסט הזה?!

האם המייל שלכם עוד פעיל? או כמוני הוא היה אך ורק למטרה הזו 

לא זוכרת את האנשים שהגיבו - אל תיקחו את זה אישית...

גם לא את אלה שמציינים ששוחחו איתי... שהם מתגעגעים אלי...

מצד אחד זה מפחיד - אולי עברנו זה על פני זו ברחוב?!

מצד שני מרגיע - אף פעם לא פתחתי מצלמה! אף פעם לא נפגשתי! אפילו לא שיחות טלפון.

האמצעים היום כל כך מרובים - סקייפ, ווטסאפ, פייסבוק...

והאמצעים הישנים - מסנג'ר, יאהו - כבר לא קיימים...

אז איפה אפשר להציץ קצת על בחורים?!

לשטוף את העיניים...?

הנה שפתיי מתנפחות כבר רק מהמחשבה... אותה הרגשה שובבה של פעם...

מרגישה שוב ילדה (לא שהייתי ילדה כשהייתי פה...)

נעים לי.

אולי עוד אשוב.

ועכשיו קדימה. בוקר. צריך להתקלח להתארגן ולצאת לעבודה. למציאות האמיתית.

 

שירה (אולי שם בדוי)

 

נ.ב. הווו הנה הפוסט הזה יכול להחזיר אותי בכל הכח!
מתנדבים צעירים וחדשים?!

 

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 3/3/2015 14:58   בקטגוריות אומץ, אוננות וחרמנות, וידוי, חרמנות, אהבה ויחסים, אופטימי  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אבי ב-11/3/2015 13:14
 



1001: מדגדגת אותן בפטמות


כשאני קמה עם התופעה המקבילה ל"זיקפת בוקר" של הגברברים,

אני עושה דברים שבבוקר רגיל אולי הייתי עושה אותם אחרת.

אחד מהם זה לרוץ לג'וגינג היומי שלי - אבל בלי חזיה תומכת...

רק אתן יכולות להבין מה זה עושה לי נכון?

טוב נו, 75C, בכל צעד וצעד הם קופצים,

משתפשפים מבפנים בתוך החולצה .

הפטמות מזדקרות אבל להגנתי - אי אפשר לראות את זה - מתחת לטרנינג

מממ הרגשה מדגדגת ונעימה שכזו.

אני אמנם לא יכולה לגמור מזה, אבל אח"כ, במקלחת... מפצה את עצמי.

זה כמו forplay שלפני סקס עצמי לא?

 

ועם מזג האויר בניו-יורק - זה מזקיר לי את השיר של אריאל הורוביץ

אני לא מתחברת לכל המילים כרגע... (את אלה שכן - הדגשתי...)

כמה מהן בהחלט מתפרשות באופן מסוכן.

 

אני אנסה ללכת לישון עכשיו ככה, כמו שאני.

להתנזר. לא לגעת...

מחר בבוקר אני כבר אקום עם "זיקפת דגדגן" שכזו...

אם אתם במקרה בניו-יורק, ורואים בחורה בלונדה-כהה רצה...

תשתדלו לא להתקרב יותר מדי. אני לא אחראית למעשיי

כשהחולצה והרוח מדגדגות בפטמותיי...

 



          לא, זו לא אני. אבל זה מופיע כאן

 

גשם/ אריאל הורוביץ
===================
הרוח מביאה עננים מהים
מדגדגת אותם בפטמות
יורד גשם
ערב חלב שעווה
וזה תופס אותך עצובה

אז תתחילי מלהזיז אצבע
כשאת שוכבת המיטה

תתחילי מלהזיז אצבע
החלטה
כמו רוח מביאה עננים מהים
מדגדגת אותם בפטמות
יורד גשם
וצומחת אהבה

ערב חלב שעווה
וזה תופס אותך עצובה

אבל כל אחד מוכרח לקום מהמיטה
ובדרך למטבח לקחת החלטה
כמו רוח מביאה עננים מהים
מדגדגת אותם בפטמות
יורד גשם
וצומחת אהבה

 

 

 

לילה ושבוע טוב,

שירה (אולי שם בדוי)

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 15/6/2008 07:22   בקטגוריות אוננות, אוננות וחרמנות, וידוי, שדיים, פטמות, משחק מקדים, forplay, סקס, סקס עצמי  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הצופָה (שירה) ב-23/6/2008 21:05
 



רק 19% מופקרת


קצת חששתי לפני שמילאתי את השאלון הזה.

כי בפועל - אני ילדה טובה ירושלים (ניו-יורק אבל אל תהיו קטנוניים)

רק כאן באינטרנט אני קצת שובבה (ולא היו על זה הרבה שאלות...)



אז התוצאה שלי היא שאני 19% מופקרת (אמאל'ה איזו מילה קשה)

ואתן אוהבות אותי ככה, נכון?

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 21/5/2008 07:35   בקטגוריות וידוי, אינטרנט  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של switcher ב-2/6/2008 23:01
 



דגל ציוני זקוף


אלה הרגעים שאני הכי מצטערת שאני לא בארץ.

אלה הרגעים שאני הכי רוצה לראות זיקוקי דינור אמיתיים.

אלה הרגעים שאני הכי מתגעגעת.

 

ואז,

כשרגשות הציונות נחלשות,

וההקלדה בפוסט מזכירה לי מה אני עושה פה בבלוג

אלה הרגעים שממש בא לי לראות דגל ציוני עומד דקוף.



ורגע לפני שהוא מכחיל - הוא מוציא את הלבן.

 

בחורי ישראל החסונים,

שיהיה לכם ליל עצמאות מהנה.

מתגעגעת הביתה.

 

שירה

(אולי שם בדוי)

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 8/5/2008 00:16   בקטגוריות וידוי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מה את מבינה? ב-19/5/2008 21:52
 



David


שלום בנות.

 

אז ככה, לפני כשבוע פרסמתי את ה"פוסט-דוקטורט" הראשון.היתה זו תמונה אחת של "David" (כך הוא ביקש שאקרא לו)

עוד לא הגענו לרמת פתיחות והוא לא מסכים שאפרסם עליו פרטים. (גם ככה הוא לא משלנו (תרתי משמע) - אז מה זה משנה?)

 

הוא אמנם לא קורא עברית, אבל בכל זאת נתתי לו קישור לבלוג שלי.

הוא די נדלק מהרעיון ש"בנות ישראל" יראו אותו (לו)רציתי לבדוק את הדופק. ואין ספק - אהבתן.

אז הנה, התיעוד הכמעט מלא (מה שהספקתי לעשות, מבטיחה להשתדל יותר בפעם הבאה...)

 

זה עוד בחיתולים (לא תרתי משמע לשמחתי)

 

תהנו.

 

בהתחלה היתה זו שיחת סייבר רגילה, אני מנסה לתפוס אותם במסנג'ר של יאהו.

נכנסת ישר לחדרים של ה"adults" יש שם המון זבל ורובוטים, אבל התרגלתי לזה כבר.

אני מנסה להתחיל איתם, אני כותבת בחדר משפטים - שיבינו שאני לא רובוטית...

ואם יש למישהו מצלמה - אני מנסה לשוחח ישר איתו. ככה זה היה עם "דייויד".

אני אוהבת לגשת ישר לעניין, אין לי כח לחכות חצי שעה, לשוחח על הא ועל דא, ואז, רק אולי, בסוף, לראות משהו.

דייויד לא היה קל. הסברתי לו באנגלית פשוטה שאני בסה"כ חרמנית, שאני רוצה לראות גברים מאוננים וכו.

אני חושבת שהבוטות שלי מצאה חן בעיניו (וזה עוד לא הפתיע אותי כמו ההמשך. והוא הסכים לפתוח מצלמה.

 

נסיון ראשון - והמצלמה כותבת "not connected" באסה...

ביקשתי שיזמין אותי שוב לצפות... פחדתי שיוותר - אבל כנראה שהוא היה נחוש יותר ממני.

 

ואכן, זה מה שראיתי כשהמצלמה נפתחה

 

איזה מראה יפה (לא?) יש משהו ביישן בתמונה הזו. הוא עדיין לבוש (האמת, הייתי שמחה אם היה לגמרי לבוש. ושיתן לי לעבוד קצת, להזקיר אותו, לפתות אותו, לגרום לו להתפשט בשבילי. אבל אז, היתה זו כבר שעת לילה מאוחרת (אפילו בשבילי) ושמחתי שהעניינים קצת קלים יותר) מכאן אגב, הוא נראה די כבד... לא ענק - אבל יכולתי לדמיין אותו ממלא אותי. אחד מהדברים שאני הכי אוהבת כשאני מצ'טטת - זה הדמיון (אחרי הכל - אין ברירה אחרת לא?) כשאני רואה זין (ועוד כשהוא יפה) אני ממש יכולה להרגיש אותו ממלא אותי. בלי זיבולי שכל - אני לא מרגישה אותו זז או חודר, אני לא מרגישה את הזרעים שלו פורצים ומשפריצים לתוכי, אבל למי מכן, שיודעת ומודעת למיניותה - אני בטוחה שאתן שותפות איתי להרגשה הזו של ה"מילוי" וה"חמימות" (ביולוגית אני מניחה שמדובר בתהליך ההירטבות והשפתיים שמתמלאות בדם כשאני מתגרה) אבל מה אכפת לי כשהביולוגיה עוזרת לפנטזיה?

המשכנו במשך כמה דקות לשוחח, כשהוא משחק עם יד שמאל, ומקליד לי ביד ימין (ואני כנ"ל). זה די מצחיק לראות את שגיאות הכתיב כשמקלידים ביד אחת ומנסים מהר והאצבע מחליקה על מקש שכן. בהתחלה הוא היה מתקן את שגיאוצ הכתחב (לצורך הדגמה כמובן), עד שכשאני טעיתי - והסברתי לו, פשוט התעלמנו מהשגיאות. יכולנו להבין את המשפטים מתוך הקונטקסט. (כך שאם אי פעם תראו אצלי טעות - תוכלו לדמיין מדוע היא שם, ומדוע החלטתי לא לתקן אותה בעריכה נוספת)

 

כפי ששמתן לב (או כל חלק אחר בגופכן) וגם כפי שכתבתי, הבחור "לא משלנו" (אם מישהי מכן לא מבינה - זה בסדר, זה לא פרט כזה חשוב שעלול להרוס את החוויה את תתעלמי) אבל עוד לפני המצלמה, כשסיפרתי שאני בת 28 מישראל - הבחור התלהב. הוא שייך כנקרא לנוצרים שאוהבים אותנו. אז לשוחח עם "בת ישראל הצנועה" כנראה היה חלק בהחלטה לנסות לסייבר אותי. (ואני מזקירה - בלי לקבל תמורה כי לי אין מצלמה).

 

החמאתי לו על הגודל, והוא הצטנע, אמר שדווקא יש לו קטן מהממוצע (נו טוב, גבר עם רגשי נחיתות תמיד עושה עבודה טובה יותר, לפחות משתדל) הוא אמר שזה "בסה"כ 6.4 אינץ'" (יחד עם המילה "בסך-הכל" מתאים לכתוב פה "אבל מי מודד?" נכון?) כתבתי בתגובה שאני מאוד מתרשמת, החמאתי שאני אוהבת כאלה גדלים (זה יוצא בסביבות 16 ס"מ וכבר יצא לי להיות עם יותר ועם פחות - לפחות לפי מה שהגברים טענו אהבתי את "שכבת הביניים" הזו) וראיתי איך הוא מזדקר/גודל עוד קצת.

המשכתי בתעלוליי וגם כתבתי על הביצים שלו.. נדחפים (או נדחפות?) ע"י הג'ינס ככה כלפי מעלה שבא ללקק אותם, ה"בפנים" שלהם מותח את העור כאילו עומדים להתפקע החוצה.

ונראה שהם חלקים... מממממ אני אוהבת ביצים חלקות. ואוהבת יותר את המילה "אשכים".. ברשותכן.

רק חששתי שמא זה עלול לכאוב... אז שאלתי אותו אם הוא מוכן "לשחרר אותן מעט"...

הוא אכן שחרר אותן - אבל רק מעט. ואני זכיתי לעוד פרק בסטריפטיז הגוי הזה.


כאן בנות ישראל הצנועות (שלא הבינו קודם למה כתבתי "לא משלנו") להיווכח איך זה נראה...

להגיד לכן את האמת? אני אוהבת את "שלנו". אוהבת שהם באים כמו שהם. ראש גלוי, זקוף וגאה. (מעבר לזה שזה יותר בריא בלה בלה לבה). אם הייתי צריכה להיות עם אחד כזה באופן קבוע, אז כמו פולנייה אמיתית הייתי דואגת שההגינה שם תהיה 102% אם לא הוא אז אני הייתי מנקה לו - ועושה את זה על הצד הטוב ביותר (וגם מהצד השני, מלמטה ומלמעלה - "...מעליי ומצדדיי הוא העומד אחת שתים שלוש" וארבע חמש שש וחצי)

בשלב הזה גם אני כמובן כבר שיחתי עם עצמי, החדרתי אצבע של יד שמאל, ובזמן שחיכיתי לתגובה מהצד שלו, מוללתי את פטמותיי עם ידי הימנית.

הייתי שמחה לאונן עם שתי ידיים - אבל כל עוד אני יכולה להתאפק - אני משתדלת להשאיר את המקלדת שלי יבשה...

האשכים שלו אמנם היו עדיין מעט לחוצים, אבל נהניתי לראותם, ידעתי שאם ישוחררו, הם יתלו מתחת לקו המצלמה וחששתי לאבד אותם.

גם לא הרגשתי בנוח לתת לבחור פקודות ובקשות... אז נהניתי ממה שיש.

שוחחתי עם האשכים שלו. הרגשתי כאילו אני מחזיקה אותם באותיותיי, מלטפת אותם במילותיי, מלקקת אותם במשפטיי, שיתפתי את דייויד כיצד אני אוהבת שהגבר שלי מנענע את עכוזו כשרגליו פסוקות ואני יכולה לראות את אשכיו מתנדנדים. כתבתי לו איך אני אוהבת "לחבק" את האשכים בקלילות עם יד אחת ולנדנד אותם (אני יודעת שזה מסב עונג מסויים לגברברים...) חלקם אוהבים שמוחצים אותם קלות חלקם לא, אז את החלק הזה חסכתי ממנו בינתיים. זה קל לדעת איזה גברים אוהבים את זה - בשלב כזה או אחר הם עושים זאת לעצמם מול המצלמה...

איזו הפתעה, מרוב ששוחחתי איתו על אשכיו - הוא הרגיש צורך לשחרר אותם בעצמו, ואני זכיתי למראה הטבעי והסקסי הזה



אופסס, חייבת לזוז,

מבטיחה - המשך יבוא... (יש עוד 4 תמונות)

 

שירה (אולי שם בדוי)

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 5/4/2008 15:39   בקטגוריות webcam, וידוי, אינטרנט  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אנונימוס ב-7/4/2008 07:56
 



להיות תחתונים...


טוב, חזרתי לסורי.

הפעם לא אמרתי לו את כל כוונותיי.

לא סיפרתי לו שהחלטתי לכתוב "בלוג אנטרופולוגי"

לא סיפרתי לו שאני רוצה להקפיא תמונות מסך ולהראות לשאר הבנות החסודות ממה אני נהנית...

לא סיפרתי לו שהייתי רוצה שיענה לי על כמה שאלות קצרות לצורך הפירגון בפוסט

ולא סיפרתי לו שכבר שבוע פלוס לא הצלחתי לראות זין ישראלי בסייברסקס...

 

והוא היה לבוש - אני לא,

והוא ניסה לעשות רושם כאילו הוא לא בא כדי לגמור וללכת - אני לא

שוחחנו על הא ועל דא.

ישבתי עירומה, שמיכה על גופי מכסה כמו אוהל

לא נוגעת.

"זה הוא התחיל"...

הערה סקסיסטית קטנה פה...

אמירה לא צנועה שם...

מפה לשם "השתחררתי" קצת

עשיתי טיזינג - האמת, בעיקר כדי לגרות את עצמי

זה עושה לי את זה...

ההבדל הוא זה כשאני מתגרה בעצמי - אני יודעת מי אני ולאן זה יוביל.

אני יודעת שבסופו של דבר זה יוביל את האצבעות שלי.

ואני יודעת שאני אקבל את מה שרציתי, מעצמי...

לגביו - זה מרגיש כאילו זה מפמפם לו את הלב מהר יותר...

והייתי משלמת הרבה עדי להיות לרגע בד התחתונים של גבר כזה.

כן, בד של תחתונים.

להרגיש את דפיקות הלב שלו דרך עור הזין שלו.

להרגיש איך הוא מתנפח בפולסים...

מותח אותי

ואז הוא מוריד אותי, אני סתם בד שמפריע ולכן נזרק לרצפה...

 

אנחנו ממשיכים לשוחח,

מהר מאוד מגיעים לענייני הסקס

"מתי אוננתי לאחרונה". גבר מנומס :-) יכול היה לשאול "מתי הזדיינת לאחרונה" אבל הוא כאילו יודע לפגוע בול במטרה.

מצד אחד זה ברור שאשה לא מאוננת ככה סתם. מצד שני לשאול אותי מתי הזדיינתי זה ישיר מדי, לא?

יש משהו מעניין בלבחור דווקא לשאול "מתי אוננתי". אין ספק זה עשה לי את זה.

פתאום לא היה אכפת לי בכלל אם יש לו או אין לו מצלמה.. ואם אני אזכה לראות את הזין הישראלי הגאה שלו.

יכולתי להפליג במחוזות הדמיון (שהרי את הזין שלו כבר דמיינתי קודם בתור התחתונים שעליו)

 

אין ספק שלשונו של הכותב בצד השני היתה חלקלקה. אתן צודקות, היא היתה חלקלקה כבר אתמול. לא רק בתור הגדרה עכשיו, כאן בפוסט.

הוא הצליח להביא אותי לרמות של גירוי שהרבה זמן לא חוויתי. ורק בגלל השאלות שלו, ההתעניינות שלו, האכפתיות שלו להקשיב לתשובותיי

(לזכור ולעשות בהן שימוש אח"כ...)

ואני - כמו חמאה... גם הייתי רכה וגם נמסתי ככל שהתקדמנו.

העיניים היו כמעט עצונות (כי צריך לקרוא את מה שהוא כותב...)

והאצבעות כאילו מקלידות את התשובות מעצמן.

(אני לא ריכה להסביר לכן שהאדבעות של יד אחת הקלידו, האצבעות של היד השניה היו, ממממ איך לור את זה, לא כשירות לגעת במקלדת.

 

אז רגע לפני שאמרתי לעצמי, לעזעזל, אני גומרת כאן ועכשיו, ולא צריכה מצלמה שלו בכלל, הוא הציע.

הוא שאל אם ראיתי פעם גבר במצלמה, ואני החלטתי - אני אספר לו את האמת

"כן, ואני מאוד אוהבת לראות" בכוונה לא ביקשתי שיראה לי! ידעתי שאם הוא שאל - אז הא בדרך.

כדי לא להפסיד את המומנטום ולהשאיר אותו עוד יותר קשה שאלתי "אתה מתכוון ללראות גבר עירום"

בהרגשה שלי אני יכולה לדמיין אותו קופץ ממקומו, קורע את בגדיו, רץ לחבר את המצלמה, מתיישב עירום עם זיקפה מתפצת, מסדיר נשימה ומקליד לי

"כן"

חיכיתי, בכוונה לא כתבתי כלום כי ידעתי שזה עומד לו על קצה הלשון (מממ משחק מילים יפה יצא לי כאן)

אחרי 10 שניות של שתיקה בערך הוא כתב "ובא לך?"

צמרמורת עברה בגופי, אני נשבעת, זה טוב יותר ממה שמגיע לי

הרשיתי לעצמי לחלום על גבר חתיך, קצת כהה, עם ריבועים בבטן וזין אימתני (לא גדול, זין בטוח בעצמו כזה)

התמהמהתי (על באמת) התענגתי על המחשבה ועניתי בעדינות

"אתה מסכים להראות" כאילו שאני לא יודעת שהוא מת להשפריץ עלי מתוך המצלמה שלו.

"אני אשמח" הוא ענה. לא ביקש תמונה, לא ביקש לדעת אם גם לי יש מצלמה. לא עשה שום צעד שעשרות גברים לפניו, כאלה שגירו אותי הרבה פחות, העיזו לעשות ולייבש אותי לגמרי.

והוא פתח מצלמה. והיא היתה מכוונת כבר לאיזור הרגיש והיה שם זין שהספיק להתרכך קצת (כאילו שאני יכולה לדעת שהוא עמד - אבל יש לי הרגשה שהוא עמד כבר קצת קודם) הוא לא התנצל שהוא רך, הוא לא התנצל שהוא קטן, הוא לא נגע בו.

"את שם" הוא שאל... הקלתי עליו הפעם ועניתי לו "אני פה אני רואה ואני מאוד נהנית" מיד כשלחצתי על שליחת ההודעה ראיתי איך הזין מתחיל להתעורר

בהדרגה, כמו דפיקות לב, כפי שתיארתי קודם (רק בלי התחתונים)

כבר ראיתי גדולים יותר. זה היה נראה בינוני אבל חמווווווד. חמוד מאוד

ומחובר לגבר עוד יותר חמוד.

לא הרחקנו במילים. עזבנו את השפה הגבוהה והמתוחכמת של לגרות אחד את השני

פשוט עברנו לסייבר סקס של ילדים.

אני ראיתי מה הוא עושה והוא הוסיף מה היה רוצה לעשות לי.

אני סיפרתי לו איך אני עושה את מה שאנחנו עושות.

כשסיפרתי לו שאני קרובה לגמור והאם לחכות לו הוא הפתיע אותי!

הוא ביקש ממני לקבוע תוך כמה שניות אני חושבת שאגמור, לספור לו לאחור, והוא יגמור יחד איתי

אשכרה הבחור ביקש "דדליין" שאלתי אם 30 שניות יספיקו והוא ענה שיתאמץ.

אז אמרתי לו 30 והתחלתי לאונן בקצב מהיר

הוא ביקש שאספור בהקלדה, כדי שהוא יראה את הזמנים

אז ספרתי

29

28

27

בין לבין מחדירה אצבעות, ממוללת את פטמותיי ומחזירה את האצבעות למקלדת

21

20

19

18

ככל שאני רואה את השורות שאני בעצמי מקלידה מתווספות לחלון הטקסט אני מרגישה שאני עומדת לגמו לפני הזמן

13

12

11

והוא ממשיך, לא ממהר, לא לחוץ, פשוט מאונן לו מולי

5

4

3

ואני שואלת את עצמי האם הוא יספיק?

2

1

ואז הוא מקער את היד שלו השניה שלו, מכוון את הזין, וגומר לתוכה

ואווו. איך שראיתי את זה ודעתי הוסחה מהאוננות של עצמי, גם אצלי עברה צמרמורת טובה

גל חום בכל הגוף. מאוד רציתי לסגור את העיניים אבל לא יכולתי/העזתי

רציתי לראות כל מאית שניה של המראה הזה.

אחחחחחחחח זה החזיר לי את האמונה.

 

אופסססס, כבר מאוחר, חייבת להתארגן.

מקוה שנהנתן

אני נהניתי כמעט כמו אתמול.

 

אוהבת,

שירה (אולי שם בדוי)

נכתב על ידי הצופָה (שירה) , 25/3/2008 07:29   בקטגוריות וידוי  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג'ק ג'ק ב-26/3/2008 01:03
 



13,865
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , סקס ויצרים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצופָה (שירה) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצופָה (שירה) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)