"פוסט-דוקטורט" - כי גם לנו (הבנות) מגיע

שלום בנות.

אז ככה, לפני כשבוע פרסמתי את ה"פוסט-דוקטורט" הראשון.היתה זו תמונה אחת של "David" (כך הוא ביקש שאקרא לו)

עוד לא הגענו לרמת פתיחות והוא לא מסכים שאפרסם עליו פרטים. (גם ככה הוא לא משלנו (תרתי משמע) - אז מה זה משנה?)

הוא אמנם לא קורא עברית, אבל בכל זאת נתתי לו קישור לבלוג שלי.

הוא די נדלק מהרעיון ש"בנות ישראל" יראו אותו (לו)רציתי לבדוק את הדופק. ואין ספק - אהבתן.

אז הנה, התיעוד הכמעט מלא (מה שהספקתי לעשות, מבטיחה להשתדל יותר בפעם הבאה...)

זה עוד בחיתולים (לא תרתי משמע לשמחתי)

תהנו.

בהתחלה היתה זו שיחת סייבר רגילה, אני מנסה לתפוס אותם במסנג'ר של יאהו.

נכנסת ישר לחדרים של ה"adults" יש שם המון זבל ורובוטים, אבל התרגלתי לזה כבר.

אני מנסה להתחיל איתם, אני כותבת בחדר משפטים - שיבינו שאני לא רובוטית...

ואם יש למישהו מצלמה - אני מנסה לשוחח ישר איתו. ככה זה היה עם "דייויד".

אני אוהבת לגשת ישר לעניין, אין לי כח לחכות חצי שעה, לשוחח על הא ועל דא, ואז, רק אולי, בסוף, לראות משהו.

דייויד לא היה קל. הסברתי לו באנגלית פשוטה שאני בסה"כ חרמנית, שאני רוצה לראות גברים מאוננים וכו.

אני חושבת שהבוטות שלי מצאה חן בעיניו (וזה עוד לא הפתיע אותי כמו ההמשך. והוא הסכים לפתוח מצלמה.

נסיון ראשון - והמצלמה כותבת "not connected" באסה...

ביקשתי שיזמין אותי שוב לצפות... פחדתי שיוותר - אבל כנראה שהוא היה נחוש יותר ממני.

ואכן, זה מה שראיתי כשהמצלמה נפתחה

איזה מראה יפה (לא?) יש משהו ביישן בתמונה הזו. הוא עדיין לבוש (האמת, הייתי שמחה אם היה לגמרי לבוש. ושיתן לי לעבוד קצת, להזקיר אותו, לפתות אותו, לגרום לו להתפשט בשבילי. אבל אז, היתה זו כבר שעת לילה מאוחרת (אפילו בשבילי) ושמחתי שהעניינים קצת קלים יותר) מכאן אגב, הוא נראה די כבד... לא ענק - אבל יכולתי לדמיין אותו ממלא אותי. אחד מהדברים שאני הכי אוהבת כשאני מצ'טטת - זה הדמיון (אחרי הכל - אין ברירה אחרת לא?) כשאני רואה זין (ועוד כשהוא יפה) אני ממש יכולה להרגיש אותו ממלא אותי. בלי זיבולי שכל - אני לא מרגישה אותו זז או חודר, אני לא מרגישה את הזרעים שלו פורצים ומשפריצים לתוכי, אבל למי מכן, שיודעת ומודעת למיניותה - אני בטוחה שאתן שותפות איתי להרגשה הזו של ה"מילוי" וה"חמימות" (ביולוגית אני מניחה שמדובר בתהליך ההירטבות והשפתיים שמתמלאות בדם כשאני מתגרה) אבל מה אכפת לי כשהביולוגיה עוזרת לפנטזיה?

המשכנו במשך כמה דקות לשוחח, כשהוא משחק עם יד שמאל, ומקליד לי ביד ימין (ואני כנ"ל). זה די מצחיק לראות את שגיאות הכתיב כשמקלידים ביד אחת ומנסים מהר והאצבע מחליקה על מקש שכן. בהתחלה הוא היה מתקן את שגיאוצ הכתחב (לצורך הדגמה כמובן), עד שכשאני טעיתי - והסברתי לו, פשוט התעלמנו מהשגיאות. יכולנו להבין את המשפטים מתוך הקונטקסט. (כך שאם אי פעם תראו אצלי טעות - תוכלו לדמיין מדוע היא שם, ומדוע החלטתי לא לתקן אותה בעריכה נוספת)

כפי ששמתן לב (או כל חלק אחר בגופכן) וגם כפי שכתבתי, הבחור "לא משלנו" (אם מישהי מכן לא מבינה - זה בסדר, זה לא פרט כזה חשוב שעלול להרוס את החוויה את תתעלמי) אבל עוד לפני המצלמה, כשסיפרתי שאני בת 28 מישראל - הבחור התלהב. הוא שייך כנקרא לנוצרים שאוהבים אותנו. אז לשוחח עם "בת ישראל הצנועה" כנראה היה חלק בהחלטה לנסות לסייבר אותי. (ואני מזקירה - בלי לקבל תמורה כי לי אין מצלמה).

החמאתי לו על הגודל, והוא הצטנע, אמר שדווקא יש לו קטן מהממוצע (נו טוב, גבר עם רגשי נחיתות תמיד עושה עבודה טובה יותר, לפחות משתדל) הוא אמר שזה "בסה"כ 6.4 אינץ'" (יחד עם המילה "בסך-הכל" מתאים לכתוב פה "אבל מי מודד?" נכון?) כתבתי בתגובה שאני מאוד מתרשמת, החמאתי שאני אוהבת כאלה גדלים (זה יוצא בסביבות 16 ס"מ וכבר יצא לי להיות עם יותר ועם פחות - לפחות לפי מה שהגברים טענו אהבתי את "שכבת הביניים" הזו) וראיתי איך הוא מזדקר/גודל עוד קצת.

המשכתי בתעלוליי וגם כתבתי על הביצים שלו.. נדחפים (או נדחפות?) ע"י הג'ינס ככה כלפי מעלה שבא ללקק אותם, ה"בפנים" שלהם מותח את העור כאילו עומדים להתפקע החוצה.

ונראה שהם חלקים... מממממ אני אוהבת ביצים חלקות. ואוהבת יותר את המילה "אשכים".. ברשותכן.

רק חששתי שמא זה עלול לכאוב... אז שאלתי אותו אם הוא מוכן "לשחרר אותן מעט"...

הוא אכן שחרר אותן - אבל רק מעט. ואני זכיתי לעוד פרק בסטריפטיז הגוי הזה.

כאן בנות ישראל הצנועות (שלא הבינו קודם למה כתבתי "לא משלנו") להיווכח איך זה נראה...

להגיד לכן את האמת? אני אוהבת את "שלנו". אוהבת שהם באים כמו שהם. ראש גלוי, זקוף וגאה. (מעבר לזה שזה יותר בריא בלה בלה לבה). אם הייתי צריכה להיות עם אחד כזה באופן קבוע, אז כמו פולנייה אמיתית הייתי דואגת שההגינה שם תהיה 102% אם לא הוא אז אני הייתי מנקה לו - ועושה את זה על הצד הטוב ביותר (וגם מהצד השני, מלמטה ומלמעלה - "...מעליי ומצדדיי הוא העומד אחת שתים שלוש" וארבע חמש שש וחצי)

בשלב הזה גם אני כמובן כבר שיחתי עם עצמי, החדרתי אצבע של יד שמאל, ובזמן שחיכיתי לתגובה מהצד שלו, מוללתי את פטמותיי עם ידי הימנית.

הייתי שמחה לאונן עם שתי ידיים - אבל כל עוד אני יכולה להתאפק - אני משתדלת להשאיר את המקלדת שלי יבשה...

האשכים שלו אמנם היו עדיין מעט לחוצים, אבל נהניתי לראותם, ידעתי שאם ישוחררו, הם יתלו מתחת לקו המצלמה וחששתי לאבד אותם.

גם לא הרגשתי בנוח לתת לבחור פקודות ובקשות... אז נהניתי ממה שיש.

שוחחתי עם האשכים שלו. הרגשתי כאילו אני מחזיקה אותם באותיותיי, מלטפת אותם במילותיי, מלקקת אותם במשפטיי, שיתפתי את דייויד כיצד אני אוהבת שהגבר שלי מנענע את עכוזו כשרגליו פסוקות ואני יכולה לראות את אשכיו מתנדנדים. כתבתי לו איך אני אוהבת "לחבק" את האשכים בקלילות עם יד אחת ולנדנד אותם (אני יודעת שזה מסב עונג מסויים לגברברים...) חלקם אוהבים שמוחצים אותם קלות חלקם לא, אז את החלק הזה חסכתי ממנו בינתיים. זה קל לדעת איזה גברים אוהבים את זה - בשלב כזה או אחר הם עושים זאת לעצמם מול המצלמה...

איזו הפתעה, מרוב ששוחחתי איתו על אשכיו - הוא הרגיש צורך לשחרר אותם בעצמו, ואני זכיתי למראה הטבעי והסקסי הזה

אופסס, חייבת לזוז,

מבטיחה - המשך יבוא... (יש עוד 4 תמונות)

שירה (אולי שם בדוי)