לחלק הראשון
אחרי כמה דקות שבהם לבי דפק ולאו דווקא מהחימום שעל המכשיר,
השפתיים והדגדגן נרגעו - כי כבר לא היו פרומונים באוויר ונראה שהבחור שפינטזתי עליו במשך החצי שעה האחרונה כנראה סיים את האימון שלו והלך.
סיימתי את החימום ועברתי לעבוד על המכשירים.
האמת - בלי חשק... כאילו סוג של רפיון לא מוסבר, עייפות פתאומית, חוסר חשק או מצב רוח
פאק - כמו טיפשעשרה - מה קרה לי. התאהבתי?! ממה? ממי? בקושי מכירה אותו..
"זאת חרמנות גרידא" אני אומרת לעצמי, "תעשי אימון! את חייבת! ואז תבואי הביתה ותפצי את עצמך עם מקלחת טובה ומשחק עצמי!
המים החמים על השדיים תמיד עושים לי טוב! ואז, אחרי סיבון טוב מתחת לשדיים, ובכפל שביניהם, ובין הלחמניות של הישבנים ופי הטבעת, וכמובן צביטת פטמות וגילוח שבועי של שיער הערווה עם טיפול יסודי לסובב שפתיים. אז עם המגבת ישר לחדר המחומם, כשהגוף חם, אני מתמרחת בקרם גוף עד שהוא נספג ואז מאוננת את עצמי לדעת - זה יהיה הפיצוי שלי היום!
אופססס... שוב כמעט נרדמתי על הספסל.
אני לא יודעת ממה נבהלתי יותר?! מזה שכמעט נרדמתי ואז מה שווה על החימום?!
או מזה שמתאמנים אחרים יכולים לראות אותי (בשבת החדר די מלא! זה המזל שלי שיש כל כך הרבה אנשים אז יכול להיות שלא שמו לב אלי)
או מזה שכשפקחתי את העיניים ראיתי מולי במראה שהבחור (אפשר לקרוא לו מ.) עמד מטר-מטר וחצי מצד ימין שלי ובוהה בי דרך המראה.
(כאילו בכוונה - לא ישירות אלא כמו במשחק שלנו ממקודם.
אני חושבת שקפאתי במקומי... לא ידעתי איך להביג (מההפתעה, או מההתרגשות או משניהם)
השיער שלו היה רטוב, כנראה אכן סיים אימון והלך להתקלח.
הוא לבש עכשיו ג'ינס כחול כהה וחולצה שחורה קצת צמודה. ריח מרכך הכביסה נדף מהבגדים שלו והיה חזק ונעים
(הייתי שמחה להתפלש לו בכביסה...)
לא הספקתי לבחון את איזור החלציים כי הוא בדיוק הושיט את ידו לכיוון שלי התכופף מעט לכיון הירח הימנית שלי, צמרמורת אחזה בי - חשבתי שהוא הולך ללטף אותה. נלחצתי... אני מודה. רציתי אבל מצד שני באיזו זכות?!
ואז הוא פתח את האגרוף שלו, ומידו נפל פתק מקומט לידי על הספסל.
ואז הוא התיישר, חיכה שאסתכל על פניו.
קרץ לי.
הניף את התיק על כתפו, הסתובב וצעד לכיוון היציאה בלי להסתכל לאחור.
פתחתי בזהירות את הנייר המקומט
מה אני אמורה לעשות עם זה עכשיו!?
זה השלב שבוא אתם מגיבים עם רעיונות. ואני מקווה שהמשך יבוא בקרוב!
עדכון - קיבלתי עזרה!
בקרוב אנסה להתמודד עם המשימה!
ומקוה לעדכן בקרוב אם יהיו התפתחויות!
לפרומו לחלק השלישי
לחלק השלישי והאחרון
שירה (אולי שם בדוי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הצופָה (שירה)