פרק 19 :)

שובל  :" מה הוא עושה כאן ? "
אוריאן : " עכשיו אנחנו נברר את זה " אמרה וסימנה לי לבוא אחריה.
שובל :" לאן את רוצה ללכת "
אוריאן : " לאן את חושבת  ?"
שובל : " אליו ? "
אוריאן :"בדיוק " היא אמרה והחלה להתקדם אל עבר כיוונו אך נרתעה כמה צעדים לפניו .
שובל : " מה יש לך ? " אמרתי
אוריאן : " אני לא יודעת אם כדאי ללכת "
שובל : " למה לא ? "
אוריאן :" אני מפחדת להסתכל לו בעיניים " היא לחשה במהירות
שובל: " את רוצה שאני ילך ? "
אוריאן : " אולי זה עדיף "

סימנתי לה אוקי עם הראש דפקתי לו בכתף והוא הסתובב אליי
רון: " מאמיי " הוא אמר וחיבק אותי
שובל : " רון מה אתה עושה פה ? "
רון : " שמעתי .. שמעתי שזה בית ספר טוב אז החלטתי לעבור לפה "
שובל :" רון את האמת בבקשה ."אמרתי והוספתי

"אתה ולימודים ? מה הקשר "
רון: " לא לא באמת , החלטתי לקחת את עצמי בידיים הגיע הזמן שאני יתחיל ללמוד  "
שובל : " טוב אם לא בא לך אל תגיד, רק שתדע שעליי זה לא עובד "
רון : " טוב "
לאחר שתיקה של דקה הוספתי
שובל: " זה בגלל אוריאן נכון ? "
רון השפיל מבטו ושיחק עם רגלו בריצפה .
שובל : " אני לא מבינה למה אתה רודף אחריה , דיי אתם לא יכולים להיות ביחד
זה נגמר אתה צריך להשלים עם זה, תמשיך בדרך שלך כמו שהיא המשיכה
בדרך שלה "
רון : " אני לא מסוגל להמשיך בלעדיה , הכל מרגיש לי כל-כך ריק.
אני קם בבוקר עם הרגשת ריקנות בלב,
זה כבר לא דמעות בעיניים , זה דמעות פה " אמר ושם יד על ליבו .
 אחרי שהוא אמר את המילים האלה עברה בי צמרמורת .
רון :" למה את שותקת ? "
שובל : " אין לי מה להגיד לך רון"
רון הסתובב והלך על עבר הבניין של השכבה שלנו  .

התקדמתי לכיוון אוריאן והתיישבתי לידה לו
אוריאן : " את מתכוונת לספר לי מה הוא אמר "
שובל : " הוא כאן בגללך , בשבילך "
אוריאן:" למה הוא פשוט לא יכול להבין שזה נגמר , אוף דיי אל תדברי איתי עליו " אמרה והוסיפה " בבקשה "
שובל :" איך שאת רוצה "נאנחתי וראיתי את ליאל עוברת לידי והולכת אל עבר הקיוסק - שם כפיר נמצא .

- - -

ליאל התקדמה אל הקיוסק וביקשה מכפיר שיביא לה משקה תות בננה , ובדרך הסתכלה לפחות 20 פעמים אחורה
כדי לבדוק עם שובל עדיין נמצאת שם .
כפיר: "מה יש לך ? את נראית לא טוב היום ליאל , עובר עלייך משהו ? "
ליאל:" זה סתם עזוב .. " אמרה
כפיר:" שום דבר זה לא סתם , בואי שבי לידיי " אמר וטפח על השרפרף שהיה לידו ולאחר שהתיישבה לידו אמר
כפיר:" מה קרה לך ליאל ? "

- - -

אוריאן ושובל יצאו מהקיוסק והתתקדמו לבניין השכבה שלהם הם עברו על פני רון שלא הזיז מהם את המבט
אפילו לשניה .
שובל: " ראית איך הוא מסתכל עלייך ? " אמרתי ואז הוספתי " מסכן "
אוריאן:" שובל ביקשתי ממך להפסיק לדבר איתי עליו , דיי הוא לא מעניין אותי יותר "
שובל : " אוריאן , תסתכלי עליו שניה ותרא..." לא סיימתי להגיד את המשפט והיא קטעה אותי
אוריאן : "לא רוצה לשמוע יותר . היה טוב , וטוב -שהיה . " אמרה והלכה לכיתתה עצבנית .

- - -

ליאל:" זה סתם.. אהבה אתה יודע "
כפיר :" אם אני יודע ?" אמר בגיחוך
ליאל שהייתה מופתעת אמרה:" אז מה , כפיר שלנו התאהב לו ? "
כפיר :" משהו כזה " אמר בחיוך מבויש
ליאל : " הופה, ומי ברת המזל? "
כפיר:" לא ניראלי שאת מכירה, היא חדשה פה "
ליאל :" נוו אז מה "
כפיר :" שובל אסייג " אמר והשאיר את ליאל המומה .
כפיר :"מה השתתקת ? "
ליאל:" שובל אסייג ? אתה בטוח שאתה לא מתבלבל ? " היא אמרה בהיסוס
כפיר: " כן למה את מכירה אותה ? "
ליאל :" בערך , כאילו היא בכיתה שלי אבל אנחנו לא בקשר"

- - -

צלצול הכניסה לשיעור הראשון הושמע ונכנסתי לכיתה ראיתי שרון שובץ בכיתה שלנו
ואמרתי לו שיעבור לשבת לידי .
רון:" תגידי , אוריאן אמרה עליי משהו ? "
שובל:" לא משהו שיעזור לך "
רון:" תראי שובל , אני עברתי בית ספר בשבילה עזבתי את כל החברים שלי בשבילה
והיא אפילו לא מחליפה איתי מילה "
שובל:" כי זה נגמר ביניכם מבחינתה אתה שייך לעבר " אמרתי וראיתי כמה אני פוגעת בו .
המורה נכנסה והחלה ללמד ובאיחור של 10 דקות אחריה הגיעה גם ליאל ,
ליאל התיישבה שולחן לפניי כי המקום שלה היה תפוס .

- - -

אוריאן התיישבה בכיתה ושמה לב שרונן לא בא ,
היא הרגישה צורך לכתוב מה היא מרגישה
כמו שעשתה בחודש האחרון  .
היא הוציאה את היומן החום שלה מהתיק והחלה לכתוב :

'מכירה את זה ?
שאת מכירה מישהו
ששינה לך את כל המחשבה על החיים
מישהו שגורם לך לא לאכול ,
מישהו שגורם לך לרצות להיות לידו כל שניה,
מישהו שיגרום לך לחשוב עליו גם שאת ערה גם שאת ישנה
וגם אחרי שכבר התעוררת .
מישהו שאת רואה ודופק לך הלב ,
מישהו את מדברת איתו ומגמגת ,
מישהו שגורם לך להרגיש הכי טוב שבעולם שאת לידו
ושאת בלעדיו  , כאילו את כלום .
ואז בסוף את מגלה שהמישהו הזה לעולם לא יהיה שלך ...
ולעולם לא תוכלי להיות איתו, לא בגלל שאתם לא אוהבים אחד את השני ,
פשוט כי אסור.
והחיים שלך משתנים בבת אחת
דיכאון.'

המורה הביטה בה והיא במהירות סגרה את היומן והכניסה אותו לתיקה .

- - -

רונן התיישב בחדרו , כבר יומיים שאוריאן מסננת אותו
כבר יומיים שהוא לא שמע את הקול היפה שלה
ולא הריח את ריח הוניל של השמפו שלה
ולא שמע את צחוקה המתגלגל .
כבר יומיים שהוא לא מסוגל ללכת לבית הספר בגללה,
לא מסוגל להסתכל לה בעיניים .

- - -

' למה את מסתכלת עליי ככה ?" העברתי פתק לליאל שכל שניה הביטה בי
' סתם , תמיד נחמד לגלות עלייך דברים שלא אמרת לי  ' היא החזירה לי פתק שהבהיל אותי
' מה את רואת חשבון שלי שאני צריכה לספר לך הכל ? ' השבתי לה
' אין בעיה שובל , הבנתי אותך ' היא רשמה בחזרה .
קראתי את מה שכתבה וקרעתי את הפתק לחתיכות

רון: " מה זה ?" הוא לחש בשקט והביט על חתיכות הפתק הקרועות
שובל:" זה סתם , חברה שלי "השבתי לו
רון:"  אז למה את נראית עצבנית ? "
שובל: "אוף עזוב "
רון:" טוב, מה עם בן ?  "
שובל: " גמרתי את כל הקשר איתו "
רון: " אהה , הוא לא אמר לי כלום "
שובל : " כן כי זה קרה אתמול "

- - -

צלצול ההפסקה נשמע ואוריאן התקדמה לכיתתה של שובל.
רון בדיוק יצא מהכיתה ונתקל בה וגרם לכך שאוריאן נפלה על הריצפה
אוריאן : " תגיד לי אתה רואה מה אתה עושה ? " ניקתה את עצמה והרימה את המבט לראות מי עשה לה את זה ,
להפתעתה גילתה את רון .
רון:" אני .. אני מצטער "
אוריאן שהרגישה נבוכה ענתה " זה בסדר " ונכנסה לתוך הכיתה .