כפיר :"  חכי שניה "
הסתובבתי אליו במקום והסתכלתי עליו .
שובל:" מה ? "
כפיר התקרב אליי ואמר
כפיר:" רק שתדעי שזה לא היה סתם "
שובל : " מה לא היה סתם ? "
כפיר : " זה " אמר ונישק אותי.
התנשקנו שוב,  הפעם בעמידה.
הרגשתי כל כך טוב , לא כמו הפעמים הקודומות
שהייתי מנשקת בנים , לא כמו בן , לא כמו מאור , כאילו
משהו מיוחד כזה ,הרגשה חדשה שלא הרגשתי אף
פעם לפני זה .
שובל: " טוב די, אני צריכה ללכת " אמרתי בחיוך ורוגע
כפיר:" ביי יפה שלי "
נישקתי אותו פעם אחרונה והלכתי .

הצלצול של סיום ההפסקה נשמע וניכנסתי אל הכיתה ,
ראיתי שליאל מחפשת מקום קרוב אלי
ובסופו של דבר מצאה מקום מאחורי ,ליד איזה ילד אחד.
המורה לתנ"ך נכנסה והודעתי לה שאני תלמידה חדשה.
המורה :" אוקי אז תשלימי חומר מאחת הילדות "
ליאל :" אני יכולה לתת לה חומר "
הסתכלתי עליה ודפקתי לה מבט של 'מה את רוצה ממני'
והיא מצדה החזירה לי חיוך , סיבבתי את הראש בחזרה
והקשבתי למורה . עכשיו שעתיים תנ"ך
- - -
אוריאן ורונן ישבו באחד השולחנות בסוף הכיתה
והקשיבו למורה ללשון שהסבירה
שבסוף השנה יש בגרות ראשונה בלשון וחייב ללמוד
בשבילה , הם כל כך השתעממו ומרוב שעמום
רונן נרדם , ואוריאן ניצלה את הזמן הזה
כדי לכתוב ביומן שלה .
אף פעם היא לא הראתה את היומן שלה לאף אחד , אפילו לא לשובל .
היא הייתה רושמת שם הכל , כל מה שעובר עליה בבית , בבית ספר .
היא הוציאה את היומן עם המנעול הקטן מהתיק והחלה לכתוב
' היום עברתי למקיף החדש , אשל הנשיא.
הכרתי פה ילד אחד ממש נחמד וחתיך , קוראים לו רונן ,
האמת שנדלקתי עליו , אבל ניראה לי שהוא בקטע של שובל .
בכל מקרה , אף אחד לא יהיה כמו יניב  . אני כל כך מתגעגעת
אם היו נותנים לי שעה להיות איתו עכשיו . הייתי טורפת אותו מרוב נשיקות
הייתי ... לא יודעת , אבל אני יודעת שהייתי מנצלת את זה כאילו זה הפעם האחרונה
שאני יראה אותו .
בזמן האחרון שובל מסתירה ממני דברים
אני בטוחה שקרה לה משהו היום והיא לא רוצה לספר לי ,
הרי חשבתי שאנחנו חברות הכי טובות . '

- - -
קיבלתי שתי דפיקות בגב והסתובבתי , הילד שיושב ליד ליאל
העביר לי פתק  מקומט , לקחתי אותו מהיד וקראתי :
' שמעי שובל , אני לא יודעת מה היה לי היום
אני מרגישה שאת בורחת ממני , שאת מתחמקת ממני
אני מצטערת אם פגעתי בך בזה שנישקתי אותך .
אני רוצה לבקש ממך שלא תספרי מה שהיה היום '
הרמתי את הראש והלכתי אל הפח שהיה בכיתה , זרקתי את הפתק וחזרתי למקומי.
שמתי לב ששירז מסתכלת עליי .

- - -
רון : " אבא , מצאתי עבודה , תוך שבועיים אני משיג חצי מהסכום לשם "
פנחס : " אין שום בעיה עוד שבועיים אנחנו נלך להירשם " הוא דיפדף עוד דף בעיתון השישי שלו .
רון : "אני כל כך רוצה כבר לעבור לשם
להיות איתה שם , סוף סוף אני יראה אותה "
פנחס הוריד את העיתון והרים את הראש
פנחס :" אתה רוצה להגיד לי שכל זה בגלל בחורה? " 
רון  :" אבא אתה חייב להכיר אותה , זה לא סתם בחורה.
אותה אני באמת אוהב, היא הסיבה שלי לחיות "
פנחס : "אם אתה אומר "
פנחס הרים גבה וחזר לעיתון שלו .

- - -
כעבור יומיים בבית הספר החדש  :
ישבתי בשיעור שוב משתעממתו וחמש דקות לפני הצילצול של סוף השיעור
ילד אחד שניראה דיי עשיר קם מהמקום בסוף השיעור עלה על השולחן והודיע
" יום רביעי מסיבה בבית שלי כולם מוזמנים " הוא ירד מהשולחן ועבר לידי " גם את "
הוא חייך לי והחזרתי לו חיוך .

- - -
בסופו של היום הארוך והמעייף הזה אמרנו שלום לכולם ,
נגמרו הלימודים ואני ואוריאן חיכינו להסעות .
שובל : " ואיי אוריאן אני חייבת למצוא עבודה , אני צריכה כסף
ננמאס לי לבקש כל המזו מההורים שלי "
אוריאן : " אהה לא אמרתי לך ?  "
שובל : " שמה ?"
אוריאן  :" אני את ולירון הולכות לעבוד בחנות החדשה של אבא שלה עוד שבועיים , עושים תורות "
שובל : " מה הכוונה ? "
אוריאן: " חודש את , חודש אני , חודש לירון "
שובל :" יופי , סוף סוף "
אוריאן : " כן אהה "
דיברנו עוד קצת ועלינו לאוטובוס.
שובל : " אהה יום רביעי יש לילד מהכיתה שלי מסיבה בבית שלו, בא לך ללכת ? "
אוריאן : " אני לא מכירה אותו"
שובל : " אז נכיר בינכם , נוו יהיה כיף "
אוריאן: " אני לא בטוחה שאבא שלי יתן לי "
שובל: " ננסה לשכנע אותו "
אוריאן : " טוב " היא סבבה את הראש לחלון ובההתה בנוף .

- - -
רונן ישב בחדרו ושמע שירים , הוא חשב על אוריאן .
היא הייתה מאוד מושכת ויפה לדעתו הוא רצה שיהיה ביניהם משהו
שיתחילו קשר לפחות , אבל הוא לא ידע איך להגיע אליה .
 הוא היה בטוח שהיא לא תרצה אותו
כי בטח יש לה הרבה בנים יותר טובים ממנו שירצו אותה,
הוא אמר לעצמו ,שאם היא תגיע למסיבה ביום רביעי
זה יהיה זמן טוב להגיד לה את זה .
רונן הוא מאוד ישיר , אוהב להגיד את כל האמת תמיד ,
אף פעם הוא לא התנהג בצביעות לאף אחד .
- - -
שכבתי במיטה וחשבתי על בן , על כל מה שעברתי איתו .
על השנתיים הנפלאות שהוא העניק לי הגן עלי ושמר עליי , לא נתן לאף אחד
לפגוע בי בשום צורה .
חשבתי על הפעם שהלכנו לאילת ביחד , איזה כיף היה לנו
כל היום להיות ביחד , לקום בבוקר ולראות תפנים שלו , לנשק תשפתיים המיוחדות שלו ,
להתקלח ביחד ,לאכול ביחד , לטייל ביחד , לישון ביחד.
היינו כמו בעל ואישה ,שעושים הכל ביחד . באותו שניה כל כך רציתי אותו לידיי
שישכב לידי ויחבק , בלי לומר כלום. אך ידעתי שזה רק רצון , כי כמו שאני מכירה אותו
הכבוד שלו מעל הכל, אחרי מה שקרה בכניסה לא נראה לי שהוא ירצה לדבר איתי עוד .
הלכתי לשירותים ותלשתי את שרשרת הזהב שנתן לי ביום הולדת .
" רק שתדע בן , שאני לא ישכח אותך אף פעם " זרקתי את השרשרת
לאסלה והורדתי תמים .