זה קצת  מבאס שאף אחד כמעט לא מגיב : \

פרק 10
אני ואוריאן הבטנו סביב , הסתכלנו על קבוצת ילדים שלומדת בחוץ
בטח אלה החננות , מהצד השני ראינו את הקפיטריה הגדולה שלא הייתה בבית הספר הקודם
ובה עשרות תלמידים עומדים בתור ודוחפים , המשכנו להתקדם בוחנות כל מקום וכל איש .

מאחורינו האבות שלנו מדברים , נכנסו אל חדר המורים וחיכינו שיקראו לנו לראיון .
היו חוץ מאיתנו עוד 3 אנשים שהתראיינו לבית הספר לשכבה י', היינו צריכים להביא איתנו תעודה,

תמונת פספורט ותעודת זהות של אחד ההורים . אני ואוריאן הסתכלנו על שלושת הילדים :
היה שם מישהו בעל עיניים חומות ושיער חום ארוך , הוא היה נראה סנוב כזה שלא רוצה להתחבר לאף אחד.
השניה הייתה ילדה רגילה עם שיער חום ועיניים ירוקות , שכל שניה הסתכלה עלינו וחייכה .
והשלישי היה חתיך כמו שאני ואוריאן אוהבות , שזוף עיניים כחולות שיער שחור וקצת גבוה .
אוריאן :" ואיי איזה חתיך הוא " היא חייכה אליי
אני : "כן אה.. אין לך איזה חבר או משהו  ? "
גרמתי לאוריאן להיזכר ברון וראיתי איך בתוך שניות החיוך שלה כבר לא היה אותו חיוך
אני :" סליחה מאמי שליי " חיבקתי אותה
אוריאן :" זה בסדר אני יודעת שלא התכוונת"
שמעתי את אבא שלי קורא לי " בואי שובל התור שלנו הגיע  "
נכנסתי אל תוך חדרה של היועצת והתיישבתי ואבא ישב לידיי.
היועצת (מירי): " שלום שובל  , הבנתי שאת רוצה לעבור אל מסגרת התיכון שלנו "
אני : " כן  " חייכתי
מירי : " ובכן , יש לך פה את התעודה ? "
אני : " כן רק רגע " הוצאתי מתוך התיק את התעודה והגשתי אל היועצת
מירי: " אהאה " אמרה והנהנה בראשה
מירי : " ובכן , עם הציונים האלה לא תיהיה לך בעיה להיות במקיף
אך אני לא בטוחה כיצד תשתלבי פה , יש איזושהיא מגמה שאת אוהבת ? " היא שאלה
אני : "אממ יש לכם מגמת תאטרון ? " תמיד רציתי לשחק , גם ידעתי לשחק טוב מאוד
מירי : " יש אבל אני צריכה לבדוק אם יש עוד מקומות פנויים"
אני :"  אוקיי "
מירי :" את רוצה להצטרף לפנימיה או להיות אקסטרנית ? "
אני : " לא לא אני לא רוצה פנימיה
מירי : " אוקיי .אגב , אם תתקבלי למקיף יש הסעות ב7:20 בבוקר וב1:30 בצהריים  "
אני : " תודה "
מירי :" השאירי לי את תמונת הפספורט שלך בצירוף התעודה ומחר תקבלו תשובה האם תתקבלי למקיף "
חייכתי ויצאתי מהחדר .
אוריאן : " נוו התקבלת ? "
אני :" יחזירו לי תשובה מחר "
אוריאן : " טוב תשארי איתי בנתיים "
חיכיתי איתה 10 דקות עד שילדה אחת תצא ואז היה תורה של אוריאן ,
בנתיים ישבתי בחוץ עם שלושת הילדים והחלטתי להתחיל עם אותו ילד חתיך.
אני : " היי "
הוא : " שלום " הוא חייך חיוך קטן
אני : " אז .. מה אתה עושה פה ? "
הוא : " עברנו לערד לא מזמן , ואבא שלי רצה שאני ילמד פה אז... "
הוא :" ואת , מה הסיפור שלך ? "
אני :"  עזוב זה מסובך , איך קוראים לך "
הוא : " רונן "
אני :" נעים להכיר " חייכתי , וראיתי את אוריאן יוצאת .
אני :" טוב אני חייבת לזוז , נדבר ? "
הוא : " רגע, איך קוראים לך ? "
אני : " שובל "
התקדמתי ויצאתי אחרי אוריאן  .
אוריאן : " דיברתם ? "
אני : " כן , הוא נשמע ממש חמוד "
אוריאן : " פשש , על היום הראשון כבר מכירה מישהו " היא קרצה לי
צחקתי והלכנו אל הקפיטריה לקנות אוכל , ההורים שלנו ישבו להם בחוץ ועישנו סיגריה.
בקפיטריה היה ריק כי זה היה בזמן של שיעור אז ניגשתי אל הדוכן .
אני : " סליחה , אתה יכול להביא לי שני המבורגרים ושתייה "
הוא : " כן בבקשה " הוא הסתובב אליי וראיתי שזה כפיר
אני : " כפיר ? מה אתה עושה פה ? " חייכתי
כפיר :" היי שובל " הוא יצא מהדוכן וישב ליידנו
אני: " למה אתה עומד בדוכן ? "
כפיר: " הייתי צריך קצת כסף אז ביקשתי שיעסיקו אותי פה "
אני : " יפה "
כפיר :" ומי זאת החברה שלך ? לא תכירי בינינו "
אני :" ואאי נכון " ..." אוריאן זה כפיר , כפיר זאת אוריאן ."
כפיר : "שלום שלום "
אוריאן :" שלום שלום " היא חייכה וקיוותה שאבא שלה לא יבוא ויראה שהיא יושבת עם בן.
אני :" בא לך להביא לנו כבר המבורגר ושתייה ? "  שמתי לב שאוריאן קצת לחוצה אז רציתי שהוא ילך שניה.
כפיר :" אוקיי אוקיי רק אל תהרגי אותי " הוא הלך .
אני :" אוריאן, מה יש לך ? "
אוריאן : " את יודעת מה קרה לי אתמול נכון ? לא בא לי ששוב תצא לי פדיחה , והפעם בבצפר החדש "
אני :" אז ניקח את האוכל ונלך "
אוריאן :" אוקיי "
הוא הגיש לנו את האוכל , אמרתי לו שלום ויצאנו מהקפיטריה .
ישבנו על ספסל והתחלנו לאכול , שמתי לב שהרבה אנשים מסתכלים עלינו .
- - -
כמה מטרים משובל ואוריאן
שתי בנות בבית הספר: שירז וליאל ,שתי הילדות שנחשבות הכי כוסיות ואהובות בשכבה שלהם.
שירז: " הבנות האלה ממש לא ניראות לי " היא אמרה והסתכלה על שובל ואוריאן
ליאל: " את מקנאה, אני לא מבינה מה הבעיות שלך עם כל בת יפה שבאה למקיף הזה ,

מה את מפחדת שיקחו לך את המקום "השיבה
שירז:"אוייש עכשיו את מדברת שטויות ,אף אחת לא במקיף הזה לא מגיעה לרבע שלי . עזבי בואי נלך "
הם הבחינו בחברים שלהם והלכו לשבת איתם .
- - -
אני : " ראית איך הם הסתכלו עלינו ? "  אמרתי לאוריאן והצבעתי על שתי בנות שהסתכלו עלינו דיברו ואז הלכו
אוריאן: " שיצאו להם העיניים  " אמרה ולגמה מהכוס .
אבא שלי בא והודיע לנו שהווא יקח אותנו הבית ואבא של אוריאן כבר נסע.
סיימנו לאכול יצאנו מהמקיף ונכנסו לאוטו ,
באמצע הנסיעה קיבלתי טלפון  .
רון : "שובל  ?"
אני : " כן רון ? " אוריאן סיבבה את הראש בפיתאומיות
רון : " תגידי את יודעת מה נסגר עם אבא של אוריאן ? "
אני :" אתה יכול לקחת אותה ולשאול אותה "
רון : " היא איתך? "
העברתי את הטלפון לאוריאן וראיתי כמה היא שמחה
אוריאן :" הלו ? "
רון : " אוריאנני ? יפה שלי , מה קרה בסוף ? " היא יכלה לשמוע את החיוך שלו מעבר לקו
אוריאן : " רון , אני מצטערת אנחנו חייבים להיפרד פה. "
רון : " מה ? למה? "
אוריאן: " אנחנו לא יכולים להיות ביחד , תשמע עברתי מקיף , אבא שלי לקח ממני את כל הרכוש
זה או שאני איתך או שגם את שובל יקחו לי , אני לא יכולה לאבד אותה , תבין אותי " ראיתי שבזמן שאמרה את המילים האלה חנק אותה גוש בגרון
רון לא החזיר תשובה למה שאמרה וניתק את הטלפון , אוריאן סגרה את הטלפון ופרצה בבכי .
אני: " דיי , אל תבכי . זה עושה לי עצוב "
אוריאן : " איך אני לא יבכה איך ? אחרי כל הזמן הזה שאהבתי אותו , עד שסוף סוף היה לי תאומץ להגיד לו את זה , ולהיות איתו  . דווקא שהכל הלך טוב.. "
אני :" אל תדאגי אם האל ירצה אתם תיהיו ביחד " השבתי לה ,ואז הגענו לבית שלה והיא ירדה מהאוטו
המשיכה ללכת וצעקתי לה מהחלון : " מחר יום חדש , תזכרי את זה " היא חייכה וקרצתי לה עין , סגרתי את החלון ונסענו  .

הפרק היה דיי קיטשי כזה אבל זה רק כי הסיפור מתחיל עכשיו . כדי שתכירו את האנשים שבערך הולכים להיות (:
ואני מקווה שתגיבו P: