כול התלמדיים צעקו קצת והתחיל הסרטון ...
פאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאק , זה מתי שבאתי למאורר ,
הנה אני נכנסת לחדר שלו ,
דדיי תעשו שזה יפסיק  , חשבתיי לעצצמי.....

ראו אותי ואת מאור מתנשקים ,
ואז הנה אנחנו נופלים על המיטה
הוא מתחיל להורידד לי את החולצה ....

- - -
המורה הוציאה את השקע של הטלווזיה מהתקע
וצעקה : " שירררןןןןןןן? מה זה אמור להביע?  "
שירן:" בסך הכול סרט קצר על חינוך מיני " היא חייכה
המורה :" תצאי מיד מהכיתה אני צריכה לדבר איתך בחוץ "
שירן :" אופפ טוב , " אמרה באנחה יצאה מהכיתה והמורה אחריה

- - -

ואאאאאי איזה מזל חשבתי לעצמי

אוריאן : " שובל , מה זה אמור להיות ? "
אני: "אמממ, תקשיבי יש משהו שלא סיפרתי לכם ... "
אוריאן: "אני מקווה שזה לא מה שאני חושבת"
אני:" כן אוריאן , שכבתי אם מאור" אמר בלחש
אוריאן: " אני לא מאמינה עליך , איכ אל דברי איתי בחיים" היא הסתובבה חזרה לכיסא שלה.
אני השפלתי את הראש וזלגו לי הדמעות עכשיו גם אותה איבדתי.

גם אותה, גם את מאור , גם את הבתולים,
מה נישאר לי כבר פה ?
 
- - -
 
המורה : " שירן , מה זה אמור להביע ? "
שירן: "  אמרתי לך בסך הכול סרטון על חינוך מיני " היא אמרה בלי להסס
המורה :" סרטון על ילדה מהכיתה שלך ? נו באמת שירן "
שירן : " טוב בקיצור מה אני צריכה להסביר לך את לא רוצה אל תאמיני "
המורה : " אני משעה אותך מהמקיף לשבוע ואני רוצה שבשבוע הזה את תכיני לי עבודה על חינוך מיני"
שירן: " מהה ? אבל מה עשיתי ? "
המורה : " כבר קבעתי זהו! "
שירן : " אוףף "

- - -

חזרתי הביתה מהבית ספר ניכנסתי לאיסי ורשמתי אווי

פה :[
אוריאן , אני כ"כ מצטערת ,
לא יכולתי להגיד את זה ...
ביי

ושלחתי הודעה לאוריאן
* * *
אני : אוריאן ?
אוריאן: עוד לא הבנת ? לי ולך אין מה לדבר את באמת זונה שככה שכבת איתו
ועוד לא אמרת לי ? איכ איכ ....
אני : תשמעי זה לא שלא רציתי להגיד , לא מצאתי איך להסביר את זה פשוט .
אוריאן: בקיצור אני עסוקה אני ואת לא מדברות וגם לירון אמרה לי להודיע לך .

לא עניתי לה , התחלתי לבכות .
שכבתי על המיטה ובכיתי ובכיתי ובכיתי בערך שעה ככה

- - -

לירון : " תשמעי אולי היא עשתה טעות שהיא לא אמרה ,
אבל בגלל זה לא נדבר איתה ?"
אוריאן: " כן לירון , היא בגדה באמון שלנו ולא מגיע לה שנדבר איתה "
לירון : " צודקת "
אוריאן: " אני תמיד צודקת "

- - -

שירן חזרה הבית בעצבים , הורידה את התיק וניכנסה לאיסי
היא ראתה ששובל מחוברת ושלחה לה הודעה :
* * *
שירן : אוריאן אני מקווה שנהנת היום כי הוכחתי
שובל: איך את מסוגלת לדבר אלי בכלל  ? בגללך רבתי עם החברה הכי טובה שלי
שירן: אני שמחה , ככה תלמדי לא לדבר אליי לא במקום 
שובל: את תשלמי על זה
שירן : כן בטח , !

היא יצאה מהאיסי והתקשרה למאור

מאור : " הלו ? "
שירן  : " מאור ? "
מאור : " אה מאמי ? "
שירן : " תשמע אני חשבתי על זה הרבה , אולי ננסה ביחד " היא לא באמת רצתה אותו , רק כדי להחזיר לשובל
מאור : " את בטוחה  ? " הוא אמר בשמחה והרגיש איך הלב שלו קופץ
שירן : " בטח מאמי שלי ( : " היא ניסתה להישמע אמינה
מאור : "אז... אנחנו ביחד ? "
שירן: " בררררור "
מאור : " טוב יפה שלי אני ניכנס למיקלחת אני ידבר איתך אחרי זה "
שירן : " טוב מאמי ," וניתקה .

- - -

עברו להם עוד כמה ימים בבית ספר ,
לירון ואוריאן לא מתייחסות אליי, אני מרגישה כ"כ זרה
אני נחשבת ה-שרמוטה של השכבה ,
רואה את מאור ואת שירן כול היום מתנשקים כמו פוצי מוצי
כ"כ נצבט לי הלב מכול זה , אין לי עוד מה להיות פה
החלטתי לעבור מקיף .

חזרתי הביתה הנחתי את התיק ,
הלכתי למיטה ושמתי דיכאון על פול ווליום
היתיי צריכה את זה ,הגיע כבר ערב.
ההורים שלי חזרו הביתה והתחילו לצעוק עליי שהמורה התקשרה ואמרה שאני לא מתפקדת בזמן האחרון
שהראש שלי בעננים ....

אבא :  " מהה זהה צריך להיות ? המורה מתקשרת ? איזה בושותתתתתת את עושה למשפחה בושות !" הוא צרח
אני :" ממ..הה בושות ? מהההה ? " 
אבא(משה) : " אין אינטרנט ולאא מחשבב עד שתתחילי להתנהג כמו בן אדם "
אני : " אז אין אותי עד שתחליטו להתנהג אלי כמו בן אדם ולא כמו חייה "

לקחתי את הנעליים שלי שמתי סדין בתיק עוד קצת אוכל
וברחתי מהבית , הלכתי לאיזה חורשה כזאת אמרתי שהלילה אני ישן פה ללמד את ההורים שלי
שהם לא יכולים לשלוט עליי ואני כבר גדולה
הם לא הפסיקו להתקשר , לא רציתי לענות .
ידעתי שהם יצעקקו שאני יחזור הבית מיד וזה ,אבל פשוט רציתי להיות לבד ,

 - - -

הוא הלך בחורשה שליד הבית שלו , לא היה לו כוח לסבול את ההורים שלו רבים כמו חיות
הוא ידע שזה הסוף לאהבה שלהם , הוא המשיך ללכת ופתאום שמע צילצול של פלא '
הוא התקרב לראות מאיפה זה בא וראה ילדה שכול שניה מתקשרים אליה ,
:

..... : " אפשר לשבת לידך ? "
שובל : " אמממ כן :) |"
.....: " מה גם את רוצה להיות לבד ? "
שובל : " אתה יודע בעיות עם ההורים "
...... " כן הא , "
שובל : " איך קוראים לך ?"
כפיר : " כפיר "
שובל : " שובל "  היא חייכה
כפיר : " מאיפה את ? "
שובל : " בבית ספר של השכונה ואתה ? "
כפיר : " אני לומד מחוץ לעיר"
שובל : " אההה "

- - -

משה( אבא של שובל ) :  " איפהה היא איפההההההה היא?  " הוא היה עצבני
חנה (אמא של שובל ) : " תירגע מה אתה בלחץ היא תחזור אתה מכיר אותה" היא הייתה בנחת וסידרה תבית 
משה : " אם עוד שעה היא לא בבית אני מתקשר למשטרה  "
חנה : " תעשה מה שאתה רוצה אבל אתה סתם נלחץ "
משה: " לי בניגוד אלייך אכפת מהבת שלי "

- - -

כפיר :" בת כמה את  ? "
אני :" בת 15 וחצי בערך "
כפיר : " קטנה "
אני :" חחח למה בן כמה אתה ? "
כפיר : " עוד מעט 17"
אני : " אויש זקן שלי "
כפיר : "חחח"
הוא הוציא סיגריה מהכיס ושאל :
כפיר: " רוצה ? "
אני : " אני לא מעשנת "
כפיר : " הופההה ילדה טובה "
אני : " אז... למה באת לפה ? "
כפיר :" אין לי כוח לסבול את ההורים שלי כול היום רבים הם עומדים להתרגרש "
אני : " האאא "
כפיר : " ואת ? מה הסיפור שלך ?"
אני :" זה ארוך... "
כפיר : " יש לי זמן "
סיפרתי לו הכול מההתחלה על המסיבה של יניב , על שירן ומאור  בקיצור הכול ...

- - -
משה:   " טוב חנה זה כבר מוגזם אני מתקשר למשטרה " הוא אמר עצבני
חנה : " אתה רואה היינו צריכים לחנך אותה שהיא נולדה תיראה מה יצא לנו ממנה , מפלצת "
משה :" אין לי זמן לדיבורים שלך "
חנה : " לא עוזרת בבית , לא מנקה , לא שומרת על אחותה הקטנה, לא עוזרת לי בקניו.... " היא מלמלה לעצמה

משה חייג את המספר של המשטרה :

משטרה : " הלוו ? "
משה : " הלו שלום טוב תישמעו הבת שלי ברחה מהבית ואנחנו לא מוצאים אותה "
משטרה : " אוקי אתה יכול להגיד לנו כמה זמן היא כבר לא בבית ? "
משה :  " משהו כמו שלוש שעות , אני מקווה שלא קרה לה כלום "
משטרה :" אנחנו שולחים אליך הביתה מישהו כדי שתיתן לו תאור ותמונה של הילדה ונצא לחיפוש "
משה : " אוקי אני מחכה "
משטרה : " בי "

משה ניתק את השיחה

- - -

כפיר : " בואנה אני אפילו לא מגעיל כמוהו אבל מה לעשות מאמי ככה זה כמעט כול הבנים "
אני : " כן אבל היתה לי הרגשה שאפשר להאמין בו אתה מבין  ? "
כפיר: " ברור שאני מבין מאמי "
אני :" עכשיו אני רק ישכנע את ההורים שלי לעבור מקיף וזהו נישכח מהכול "
כפיר :" תעברי למקיף שלי ? "
אני : " ואאלה ? הוא טוב ? "
כפיר : " אשל הנשיא , זה בין המקיפים הטובים "
אני :" טוב אני ידבר איתם שאני יחזור , בטח הם ממש דואגים לי"
 
כפיר ואני המשכנו לדבר ואז הוא התחיל לדגדג אותי 
הבאתי לו כאפה קטנה כזאת בכתף והפלתי אותו עליי
הוא ניצמד אליי  הסתכלתי עליו , הוא הסתכל עליי זה היה קסום
זה מבט שעוד לא ראיתי אצל אף אחד , הצמדנו את הראש
ואז מישהו הדליק עלינו אור בוהק כזה ....