The wind plays among the leafs on the tree,
Moving beauty apples which resting and caressing them
The sun is taking care of her sometimes while she is
Shaking them in her unwary games
Despite the decayed apples which fell on the ground
The tree would grow new and beauty ones like those which still swaying
With the wind that playing in them and I'm sitting under the tree
Hearing her laughing of the wind among the leafs and the apples
Because she is living in her own world until she s one red apple
During her games, the walls are collapsing to her
And she is come to me, crying, with red eyes and screaming
"I made a mistake" the euphoria broke her and left
Her innocence to escape from her and the apple rolled to me
And eaten by me. When the evening is coming, she asked: shall we play in the apples again?
תפוחים אדומים.
הרוח משחקת בין העלים על העץ,
מזיזה תפוחים יפים שנחים ומלטפת אותם
השמש משגיחה עליה מידי פעם בזמן שהיא
מטלטלת אותם המשחקייה הלא הזהירים
למרות התפוחים הרקובים שנפלו על האדמה
העץ יצמיח חדשים ויפים כמו אלה שעדיין מתנדנדים
עם הרוח המשחקת בהם ואני מתיישבת לרגלי העץ
שומעת את צחוקה של הרוח בין העלים והתפוחים
כי היא חייה בעולם משלה עד שהיא מפילה תפוח אחד
אדום במהלך המשחקים שלה, הקירות מתמוטטים לה
והיא באה אליי, בוכה, עם עיניים אדומות וצועקת,
"עשיתי טעות.." האופוריה שברה אותה והשאירה
את התמימות לברוח ממנה והתפוח
התגלגל לרגליי
ונאכל על ידי. כשהערב בא, היא שאלה:" שנשחק שוב בתפוחים?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: