On big stage they are fighting for
The freedom, slaves which pleasing their
Gods, in groups they are rising to fight
Until one of them left live their blood sprayed to everywhere
And becoming to red flowers which carring by the warm
Wind, their spirits communing with their families
Because the death is their freedom. The crowd cheers
And roars for more, he wants to see
The red flowers and the fragments of the deads scattering in the wind,
He is gambling on their life and on the freedom that they are fight for it
The queen is sitting and watching at her slaves that she threw fighting for her mercy
For freedom so she is giving them to fight until their body breaking to fragments
And they havקn't power to fight. And all what left on the stage are
The petals of their freedom
פרחי מוות.
על במה גדולה הם נלחמים בשביל
החופש, עבדים המרצים את האלים
שלהם, בקבוצות הם עולים לקרב עד
שאחד מהם נותר חיי דמם ניתז
לכל עבר
והופך לפרחים אדומים הנשאים
ברוח
החמה,ונשמתם מתייחדת עם
משפחתם
כי המוות הוא החופש שלהם.הקהל
מריע
ושואג לעוד, הוא רוצה לראות
את הפרחים האדומים ואת הרסיסים של המתים המתפזרים ברוח,
הוא מהמר על חייהם ועל החופש שהם מתים עבורו,
המלכה יושבת וצופה בעבדיה שזרקה נלחמים על רחמיה
לחופש לכן היא נותנת להם להלחם עד שגופם נשבר לרסיסים
ואין בנפשם כוח להלחם. וכל מה
שנשאר על הבמה אלה
עלי הכותרת של החופש שלהם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
