Under all the scattered clothes in the room
next to the flickering lamp I wrote her a letter,
to the neighbor which living a door in front of me and I never met,
The moon is shining and beside him the stars, using as another flashlight
when the lamp is turning off, I tried to imagine who she is
and how she looks like, I came up to the door every time
I finished to write and coming back to the room,
rewriting and changing every word and word,
until there is no trace of the origin, when I finished
I stepped softly and quietly and put the letter
that she won't know how close and far we really are
to lay down on the bed and to think about the answer
that she will return to me, in the other side of the door
Sometimes just that I will remove the mirror and that's it.
מראה מראה.
מתחת לכל הבגדים המפוזרים בחדר
ליד מנורה מהבהבת כתבתי לה מכתב,
לשכנה שגרה בדלת מולי ואף פעם לא פגשתי,
הירח זוהר ולצידו הכוכבים, משמשים כפנס נוסף
כשהמנורה נכבית, ניסיתי לדמיין מי היא
ואיך היא נראית, ניגשתי אל הדלת כל פעם
שסיימתי לכתוב וחוזרת אל החדר,
משכתבת ומשנה כל מילה ומילה
עד שלא נשאר זכר למקור, כשסיימתי
צעדתי על קצות האצבעות והנחתי
את המכתב
שלא תדע כמה קרובות ורחוקות אנחנו באמת.
לשכב על המיטה ולחשוב על התשובה
שתחזיר לי, בצד השני של הדלת
לפעמיים פשוט כדי שאזיז את המראה ודיי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: